ישראל החליטה לעשות מהלך חכם ולפתוח בהפסקת אש חד צדדית. מדינת ישראל לא דורשת מהחמאס דבר מכיוון שהיא אינה מוכנה לדבר עם חמאס, גוף טרור מובהק שאינו מקבל אותה כמדינה. ישראל קיבלה החלטה חכמה והחליטה שלא להכניס את גלעד שליט לסיפור המלחמה, היא החליטה להעלים אותו לרגע מהכותרות ואולי בכך ליצור אשליה של שכחה. הרי ברור שאף אחד לא באמת שכח, שגלעד תמיד יישאר בליבו של עם ישראל.

לעומת זאת, גם אם לא שכחנו לחלוטין, שכחנו שהמלחמה וההפצצות בעזה מסכנות את גלעד שליט, כך שאם הוא לא היה מת לפני ההפצצות של צה"ל בעזה - הוא מת מהן. גם אם הוא לא מת, עדיף למדינה שלנו להציל אותו במבצע מתוחכם ולא לשחרר אסירים פלשתינאים רבים תמורתו. לצערי, עדיף להקריב (ואני מעדיפה שלא להשתמש במילה להפקיר במודע) את גלעד שליט על פני לשחרר מאות מחבלים. כי בסופו של דבר השחרור של הפלשתינאים הללו יעלה לנו בחיי אדם. כי הם יחטפו עוד חיילים או יעשו עוד פיגועים, יהיה להם יותר כוח.

לכל משפחה מגיע לדעת מה עלה בגורל יקיריה, לכל משפחה מגיע שיהיה לה קבר לבכות עליו, מקום לערוך בו אזכרות מידי שנה, אך מה בנוגע לזכות לביטחון שניתנת לכל אדם במדינה? האם שחרורו של גלעד שליט יאפשר את קיום הזכות הכה בסיסית הזו?

כשמתגייסים בגיוס החובה, מודעים לכל הסיכונים שבדבר, לאפשרות של מוות, פגיעה או אפילו חטיפה. התגייסות לצה"ל משמעותה הרתמות להגן על המדינה, משמעותה רצון להבטיח לאזרחי המדינה הגנה וביטחון. אם גלעד שליט ישוחרר הוא יפר את זה, הוא כבר לא יגן על מדינת ישראל, השחרור שלו לא יאפשר את קיום הזכות לביטחון והגנה של אזרחי מדינת ישראל.

אם משחררים את גלעד, עושים את זה רק שבוי כנגד שבוי, או במבצע צבאי כלשהו שלא יעלה בחיי אדם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לערר על זכויות של אזרחים, לא יכולים להרשות לעצמנו להוריד לערכו של אדם אחד ולהוסיף לערכו של אדם אחר. כן, המדינה מחויבת לשמור על שלום אזרחיה, אבל מה קורה כאשר שמירה על בטחונו של אזרח אחד, מותירה חברה שלמה של אזרחים בסכנה קיומית?

הקרבה במקרה הזה רק תועיל.

- הדס -