אז אחרי מכתב הרבנים הגזעני הגיעה הגרסה הנשית, כי בעידן שלנו לכל דבר צריך להכניס לפחות קצת פמיניזם. אם היו שואלים אותי הייתי ממליצה לעצור כבר קודם, זה היה מספיק גרוע גם ככה. מכתב הרבניות קורא בקול גדול: "ליהודיות אסור לצאת עם ערבים!". ואני שואלת: מה לעזאזל פשר הקריאה הזאת? ליהודיות אסור הרבה דברים, זה אומר שהן מנהלות את החיים שלהם בהתאם לכך? ליהודיות גם אסור לגעת בגברים, זה אומר שהן מקשיבות לזה? במחקר שערכתי בקרב נשים מהציבור הדתי-לאומי עולה שאפילו הן, צנועות וחסודות, נוגעות גם נוגעות.

בנות ישראל לא צריכות שהרבנים או הרבניות או אפילו הבת-ימיים יגנו עליהן. הן יכולות להגן על עצמן. אם הן ירצו להתחתן עם ערבי-ישראלי, הן יעשו את זה, לא משנה אם הוא יגור ברחוב שלהן או בכפר הסמוך. אין רע בדו-קיום או בפתיחות. הערבים לא ישנו את המאזן הדמוגרפי או יהפכו את השכונות לשכונות פשע. מי יודע, אולי אם תפתחו את שכונתכם לערבים תגלו שלמעשה, השד לא נורא כל-כך (אני גם דיי בטוחה שאין לו קרניים).

- הדס -

עריכה: אם מחפשים בגוגל "בנות ישראל לעם ישראל" אני התוצאה הראשונה :) אז תודה למי שהמליץ ולכלל המגיבים.