my family tree is full of nuts

בעודי יושב שם, על הספסל הקר והלח

כשטעם היין עוד מורגש בפי, הבחנתי בו.

הוא התגנב בשקט, כחתול אל שמנת, כלביאה האורבת לטרפה,

במסווה. כמעט ללא הרגשה.

ככל שהוא מתקדם בין גזעי העצים יושב אני וחושב,

על כל מעשי ומעללי במרוצות השנים.

יושב אני, וחושב על כל הרע שגרמתי, על כל הטוב שגדעתי ובצעתי

וכשהלהב הקרה כקרח מונחת על צווארי עולה בי מחשבה, זהו הסוף כאן ועכשיו ולא הגשמת דבר, לא אהבת מעולם.

והלהב חותכת במהירות ובכאב מפתיע את צווארי ואני מרגיש את הדם החם והדביק זולג על כולי דמותה עולה בעיני, דמותה הכל כך נערצת הכל כך יפה

וכשהוא צופה בי מפרפר למוות בהנה גלויה מחשבה אחת בליבי, זהו הסוף, לא הגשמת דבר.