Houston, we have a problemבבלוג זה אתאר את הרפתקאותי ביוסטון, ובכך אחסוך מכל ידידי עשרות מיילים ארוכים ומשמימים המופצים לכל עבר. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2008
מצב יציב
המצב מתייצב, והאמת שאני מגיע למסקנה שהחוויה נחמדה.
המפתח הוא שחל שיפור עצום מזג האויר. כרגע אנחנו במין מזג אויר ירושלמי שכזה של נעים עד קריר בלילה זה מאפשר לעבור את הלילות בשלום גם בלי חשמל.
ברייס לעומת זאת, יש חשמל ואני לוקח לפה כל יום טרמפ עם אורנה. כך שאני זוכה להנות מכמה שעות של חשמל + טעינת מחשב וטלפון נייד, ובארוחה חמה (והאמת שאחת ביום זה מספיק).
מתוך הנוחות היחסית אפשר גם להנות משאריות החוויות, אתמול לדוגמא הלכתי לסופר ליד הבית שנפתח בסטאטוס ביניים של סופר הפועל על גנרטורים ולכן אינו מחזיק מזון מתכלה (אם נודה על האמת, על פי הריח הסופר דווקא כן מחזיק מזון מתכלה, אבל ככל הנראה אינו מוכר אותו). בכל מקרה - מאד משעשע.
קונים בסופר חשוך כמעט לחלוטין כשאנשי צוות עם פנסים מסייעים למצוא מוצרים. לחם הסופר דווקא כן החזיק אבל באמת מהסוג האמריקאי שאינו מתכלה גם אם מותירים אותו כמזון יחיד בקרב שבט שלם של גוועים ברעב.
מה שכן, אמריקאים או לא אמריקאים, היו שם עובדים נמרצים שהחליפו את מדבקות ה"מבצע" על כל מיני מדפים
ריקים על פי הנחיות הרשת הארצית.
גם נודע לי שלמעשה כל יום בין תשע בערב לשש בבוקר אני שרוי בעוצר. כבר תיקנו אותי בקשר לפוסט קודם בו הערתי על הדמיון בתפיסת הניקוז בין יוסטון לעוספייה שהתכוונתי רפיח - ובכן הדמיון לרפיח עמוק משחשבתי.
בקיצור, אני מתחיל להיות מרוצה מהחוויה.שלא לדבר על השורות שאני מוסיף לקורות החיים:
28 לאוגוסט 2008 נסיעה ליוסטון,
28 אוגוסט - 12 ספטמבר החרבת העיר (14 יום - שיא אישי).
גם התחלתי לעבוד (עם כי ההספק איך נאמר "leaves something to be desired") אני מקווה שזה ישתפר בעתיד.
ביי בינתיים
יועד
| |
| כינוי:
בן: 52
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
