קודם כל בוקר טוב
החלטתי להשתתף בתחרות כתיבת הסיפורים של מעריב לנוער וישראבלוג..
אז תקראו את הפוסט ותהנו זה הולך להיות פוסט מותח =]
בקיצור..תהנו חח
שם הסיפור: סוף החיים הם התחלה של הרפתקה-
האם זה הסוף?
האם ככה נגמר העולם?
שובל שאלה את עצמה לאחר שפקחה את עיניה.
היא זכרה רק בפרטים איך עברה מולה המכונית ואת רעש המעצורים המחריד שלה.
כעת היא שכבה עם עיניים פקוחות דקות ארוכות,פחדה לזוז,פחדה לנשום.
האם זהו גן עדן או גיהנום?
לאחר זמן קצר שובל החליטה לקום.
"ואו" היא הצליחה להוציא מפיה אחרי שראתה את המראה המרשים.
המקום היה מלא בהרים גבוהיים והרבה שכבות שלג לבן כיסו אותם,
אך לתדהמתה היא לא הרגישה כל קור בגופה.
אז שובל ראתה כמליון ציפורים מוזרות עפו סביבם.ציפורים ציבוניות עם מקור ארוך ושטוח.
"תברחי מפה תברחי!" מישהו צעק פתאום מאחוריה. שובל נבהלה ופחדה להסתובב.
"אל תסתובבי..פשוט תברחי" המשיך הקול. שובל החליטה להסתכן והסתובבה.
היא ראתה פנים של מישהו מבוגר, פנים מוכרות וחמות.
"ילדתי,תשמעי בקולי תברחי מפה כל עוד את חיה" המשיך הקשיש.
לבסוף התחילה ללכת ורק אז קלטה שהיא על הר.
בזמן שהיא מביטה למעטה שמעה מאחוריה רעש של כנפיים היא הבינה שאלו הינם העופות בעלות המקור המוזר.
היא הסתובבה וראתה שהם מכוונים את המקור שלהם לכיוונה. שובל נבהלה והתחילה לרוץ לכיוון ההפוך.
היא רצה עד שראה את הקצה השני של ההר היא החליטה להסתכן ולקפוץ
"במילא אני מתה" היא אמרה לעצמה תוך כדי ריצה.
היא הגיע לקצה,עצמה את עיניה וקפצה.
אך משהו עצר אותה..זה לא היה משהו אנושי.
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285
נ.ב. תגיבו =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: