3/2009
אם אני אתיאיסטית האף שלי עדיין יישאר יהודי?
בשבוע שעבר הייתי בכנס כלשהו בו המרצה הספיד את רעייתו שהייתה גם בין היתר שותפתו לעסקים.
במילון שכנאי-עברי הרצאה=שינה מה שהסביר את הרגליים הדקיקות והחלקות למשעי שנהיו לי לפתע.חבל שחלומות הם לא דבר קולקטיבי.איך שלא יהיה, ההרצאה הייתה סוג של שיח פתוח (כמו זונה מהשטחים- רק שההרצאה עלתה כסף), מה שאפשר לנוכחים להשחיל הערות מפעם לפעם ולקיים פינג-פונג (גם מטפורי) עם המרצה.
התעוררתי מתנומתי אל תוך הדיאלוג הבא בו לקחתי חלק פעיל, יש שיגידו מדי:
מרצה:"בילינו זמן רב יחד.היא הייתה יד ימיני"
שכנה:"לפחות ניגבת אחר כך את השפיך?"
מרצה:"שכנה, זה היה מאוד וולגרי מצידך. זה לא מנומס לקטוע אדם כה חדור מוטיבציה באמצע"
שכנה:"נו,טוב. אם אתה בוחר לקרוא לזה מוטיבציה – מי אני שאעצור אותך".
מרצה:"השיחה הזאת ממש לא במקום כרגע.אני חושש כי אני צריך לצאת."
שכנה:"כדי שתוכל לגמור בחוץ?"
מרצה:"אכן. מחכים לי שם סטודנטים נמרצים."
שכנה:"תזהר מאחד מהיר במיוחד.תוך תשעה חודשים והוא ייראה לך מוכר למדיי".
עכשו, ברשותכם,תרשו לי לתהות בקול רם: מדוע כוס מוגדר כזכר?
לכם,הגברים,יש את גאוות היחידה שלכם (ובכן, לחלקכם יש כמה יחידות נוספות אבל מאז עלייתם של מהגרים זרים מהמזרח – המצב לא מזהיר במיוחד) שנותנת גושפנקא לגבריות שלכם.אצלנו, גם כלי הנשק היחידי יופיע במילון כשלצידו מופיע ז'.מה כבר בקשנו, פעם אחת לעמוד בזכות עצמנו.אם היה כתוב ליד זו"נ הייתי מבינה.אבל לא.כלומר, האם זה אומר שבכל אחת מאיתנו חבוי גבר שעיר שרק מחכה לפרוץ החוצה? ואולי הדימום החודשי הוא תוצאה של ניסיונות התנקשות מסוכלים מצד דפנות הרחם? קריפי.רק חסר שנתחיל לענוד לו שרשראות.
אומרים ששיא הכושר המוחי של אדם הוא בגיל 18 לערך (תארו לכם עד כמה מסכן מרוקאי בן 17 ו- 364יום).
אומרים ששיא הכושר המיני של אישה הוא בגיל 40 לערך.
זה מסביר הרבה.
*כדי שאשה תהנה מסקס היא חייבת להיות לא מפוכחת!
לפני זמן לא רב שמתי פעמיי אל עבר אחד הסניפים של מלאך המוות או בגרסת הכיסוי: המקום בו מצלמים תמונות פספורט.אם הייתי יודעת את שם החנות הייתי משחילה אותו במשפט סטייל 'לאילו מקומות לא כדאי לכם ללכת עם רדת החשיכה ובכלל' אבל כאמור, שלט לא היה שם מפאת תקציב דל מאוד ולא חושבת שהמחבלים מטעם אלקעידה דברו עם מישהו לפני אסון התאומים, אז זה על אותו עיקרון של השלט.איך שלא יהיה, לאחר בהייה ממושכת בתמונות הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאני דומה לאנג'לינה ג'ולי. אני מניחה שהצלם לא הבחין בכך בגלל התאורה ועניינים טכניים כאלה או אחרים כמו זה שבעזה אין גישה לאינטרנט.ובכן,קודם כל, האנטומיה שלי מזכירה את שלה וחוץ מזה, השיער שלנו ממש דומה. נכון שאצלי הוא על הידיים אבל מדובר בלא יותר מקטנוניות נלוזה.
ולכבוד חג הפסח שבא עלינו לרעה נסיים בקושייה (הקונוטציות לכושים והעובדה שהילד הכי קטן במשפחה אחראי לעניין בהחלט מצליחות להעלות חיוך על פניי מדי שנה. מדובר באיזון הגובל בצדק פואטי):
אם דוגמניות מכריזות שהן רוצות שלום עולמי אני צריכה להצהיר שאני רוצה מלחמת עולם?
חג פולני ומלא מריבות פוליטיות סביב השולחן!
-עריכה-
כמה גיבובים על 'האח הגדול':
*כעת אפשר לומר באופן רשמי שכל מי שנותר שם נכון לעכשו - מוציא מהקשרו את ה'VIP'.
*במסגרת אחת המשימות, האקס ה'בואו-נשים-משקפיים-ונראה-חכמים של מאיה בוסיקלה (אתה אקס של מאיה בוסקילה. כמה חכם אתה כבר יכול להיות?קאט דה בולשיט, פליז) והמעצבת עם הקול של מיקי מאוס על הליום שאף אחד לא זוכר איך קוראים לה נתבקשו לאכול פלפלים חריפים.
אקס-מאיה:"את מרוקאית, זאת לא צריכה להיות בעיה".
מעצבת:"כן, אבל עם לב אשכנזי". המשימה,כאמור,עסקה באכילת פלפלים. המוח,ככל הנראה,מרוקאי.
*עם סיום התוכנית, אסי עזר ה'אני-כל-כך-שנון-תבדקו-שיש-עליכם-תיק-עזרה-ראשונה-לפני-שיחה-איתי' ראיין את מאיה בוסקילה ואמר לה משהו שהכיל את הצירוף "חווית מחדש". המוח האמביוולנטי שלי העדיף לתהות בקשר לנפלאות התקציב השבועי ולחייך חיוך מרושע שמורכב מעצבים רוטטים.מי אמר שאין מסרים מחתרתיים בריאליטי.
הנושא החם כעת הוא 'מאה שנה לת"א'.חבורה של גרנדופילים, זה מה שאתם.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
השכנה ממול