קומדיה טראגית

היום נשרפה לי החזייה לאחר נסיונות כושלים לגהץ אותה.האם זה הופך אותי לפמיניסטית באופן רשמי?

תארו לכם כמה אירוני זה יכול להיות אם אחרי שהפמיניסטיות שורפות חזיות הן גם מכבסות את מה שנשאר מהן? ומנקות את הלכלוך שהשריפה יצרה?

זה כמו שבהפגנה נגד אלימות יזרקו עגבניות על הנואם.

אז איך בעצם נוצרו מושגים כמו שוביניזם ופמיניזם? (שימו לב לזה שאוטומטית כתבתי קודם כל שוביניזם).

ובכן,בואו ננסה להגיע לשורש הבעיה.זה די פשוט, האמת. באופן כללי, המין האנושי, הוא מטומטם.אבל הפעם זה לא קשור.

הדבר השני הכי בולט במין האנושי הוא עצלות. בואו נשים את הדברים על השולחן.עזבו,נשים אותם על הרצפה וזהו:בני האנוש הם יצורים עצלנים למדי.לכן, באופן כמעט אוטומטי הזכרים הגדירו את עצמם כשוביניסטים, כדי לפטור את עצמם מדברים מעצבנים כמו בישול וניקיון, מעשה הגיוני לכל הדעות. אנחנו תפסנו את הפרינציפ בדיליי של... 1000000 שנה? אפילו שנה אחת אחרי.זה לא שהייתה לנו אג'נדה או משהו – כלומר, חוץ מהעובדה שיש לנו ציצים ו...והו, יש לנו ציצים!!! ואפשר לצלם אותם גם מפרופיל.

נראה אתכם מעיזים לומר אחר כך שאין שוויון:

אבא:"אין ספק.צריך להיות שוויון בין המינים,גברים צריכים לתרום בעבודות הבית בדיוק כמו הנשים.אז לכי תנקי משהו".

ציטוט נוסף על מנת להבהיר את הנאמר, הברור גם ככה, לעיל:

השכנה ממול:"אתה לא בטוח בגבריות שלך."

אבא:"אבל בשלך כן".

תגידו מה שתגידו,יש שוויון.אצלנו בבניין יש מנקה.זכר,משתין בעמידה ובאופן כללי לא נקבה (שזו כבר נקודת פתיחה טובה לרוב),אז אני חושבת שזה ממש מגוחך להצהיר הצהרות חסרות בסיס.אמנם הוא אתיופי אבל זה באמת שולי.

באסלאם למשל,יש שוויון בין האזרחים.כולם יכולים לבחור, להיבחר וכולם זכאים לזכויות ללא יוצא מן הכלל. זה לא באמת משנה שרק הגברים נחשבים לאזרחים.

נסו לדמיין כמה נורא זה להיות אנדרוגינוס.נניח אנדורגינוס מדבר עם מישהו שאם תקראו לו איציק לא יענה. (כי יצחק זה הרבה יותר פלצני ופלצני זה אשכנזי ו...טוב, אני יוצאת מנקודת הנחה שלקוראים שלי יש קשרים במוח אז אני לא באמת צריכה להסביר) :

יצחק: "טוב, תחליף מנורה!"

אנדרו: "רגע, לנקות אותה לפני?"

יצחק: "תכיני משהו לאכול!"

אנדרו:"רגע, לקדוח בתפוח כדי להוציא את התולעת שבפנים?"

הידעתם שלמילה בלבוסטע אין מקבילה זכרית? הרי לכם הוכחה מובהקת לשוביניזם.

הידעתם שכשזכר עושה גרעפס זה מגניב, אך כשנקבה תעשה זה ייחשב וולגרי?

הידעתם שכשבלבוסטע עושה גרעפס בבית לאף אחד לא באמת אכפת כי היא ממילא היחידה שנמצאת בו?

אז נכון,זכרים ונקבות לא לגמרי שווים.אבל אני בטוחה שתשלימו את הפער יום אחד.

אה כן ו... ציצים!

ונסיים בציטוט משעשע:

"פעם שאלתי מישהי שאלה טיפשית, והיא ענתה לי תשובה טיפשית, ומאז אנחנו נשואים..." \ וודי אלן

עריכה

מספר התגובות עומד כעת על 1948.לחתום לכם?

תכינו מגילה קודם כי אני לא חותמת על ציצים.

ועכשו על 1984.מה שמזכיר לי שאני צריכה לקרוא את זה מתישהו.

ואם כן אז רק בגלל הטמטום.

להלן שתי החולצות שהיו כלולות בפרס:

נחשו איזו מביניהן קיבלתי.

רמז: את הפחות מגניבה.

אח, כשאני אתפוס את מרפי (סביר להניח שיהיה בדיוק סייל מטורף במנגו. או לחילופין ב"הכל לנדפק")...

-עריכה-

מישהו שוב הגיע לבלוג תחת חיפוש הערך "הציצים של חנה לסלאו".

חנה, אני מבקשת ממך לצאת מהבלוג ברגע זה. בלי אבל. לא, אין פה אוכל!

בראש ובראשונה, הבהרה: אני לא ממורמרת (זה לא פייר! תמיד דופקים את ה...רגע, אני לא שחורה, לא ערבייה, לא צ'רקסית. אהההה אני לא שייכת לשום מיעוט, אני עוד ארגיש מיוחדת בסוף! אה, ולהגיד "אני יהודייה" זה כל כך 1939) שלא זכיתי בתחרות אז אני מבקשת לא להשאיר תגובות שמכילות את הצירופים הבאים: "פחחח איזו קנאית"\"פחח איזו בכיינית" ובגדול כל משפט שמכיל את המילה פחחח. לעומת זאת, אם אתם אנשים עם חוש הומור בריא המשיכו לקרוא. גם אם לא,המשיכו לקרוא והשאירו לי תגובות מפגרות, תמיד הייתי בעד אותנטיות.

וול,לאחר קריאה של מספר בלתי מבוטל של סיפורים אני גאה להכריז שסכום הIQ הכולל של מרבית משתתפי התחרות (כשאני אומרת מרבית,אני מתכוונת כולם למעט ... נחשו) הוא לערך 430 (זהו בערך מספר המתחרים בקירוב.אני מניחה שהיו יותר אך זה מתקזז).

כלומר, אני בטוחה שגם  אם הייתי שותלת *בסיפור שלי* רמזים כדוגמת ~זהירות,ספויילר~ "הוא סימן עיגולים סביב פטמותיו"  או "הוא השתין בעמידה בפעם האחרונה " עדיין  קוראים רבים לא היו עולים על הסוף .

אני לא אלאה אתכם בדוגמאות.

יודעים מה, דווקא כן.

1. תבטיחו  לא לצחוק (אתם יכול גם לבכות. לשיקולכם) אבל באחד הסיפורים הסוף הוא שאמא של גלעד שליט, כןכן, קראתם  נכון, מתאבדת. או שלא הבנתי את הפואנטה או ש... אני מעדיפה לחשוב שפשוט לא הבנתי את הפואנטה.  אני מניחה שהיא התאבדה לפני שיצירת המופת" גלעד שליט" (ראו פוסט קודם) הוקלטה. אכן, פספוס חייה (בדימוס, כמובן. ת.נ.צ.ב.ה).

2.  בסיפור נוסף,אנו מתוודעים אל הגיבור אשר נמצא בלב ים ומפחד מטביעה.הבעיה נעוצה בעיקר בסוף הסיפור:

"ברגעיי האחרונים, שניות ספורות לפני שנחנקתי למוות, נזכרתי שבעצם,

דגים יכולים לנשום במים." מכירים כלב שמפחד מנשיכות? בתולה שמפחדת להיכנס להריון? אז. למה. לעזאזל. שדג. יפחד. מטביעה?! מה שגם שהיא שתלה רמזים מאוד לא חכמים (אמנם "הוא ליטף את הזימים שלו כיודע שלא ינשום עוד" ו"רופא העור תמיד המליץ לו על שמפו לקשקשים" לא היו חלק מהרמזים, אבל הבנתם את הפואנטה) כך שסימן השאלה היחיד שהיה בסיפור וגרם לי להמשיך לקרוא הוא האם יכינו ממנו בסוף סושי או סתם פילה. וחוץ מזה,נניח שהוא לא היה טובע בסוף (אני ממשיכה את קו המחשבה ה...מעניין שלה) -הרי במוקדם או במאוחר מישהו היה דג אותו. דוסטויבסקי שכמותך.

.3בסיפורים רבים היה את מוטיב ה"אנחנו אחים אבל בעצם את סבתא שלי ושנינו הומואים". אם ויוה מחפשת תסריטאים ... למי אכפת. אם בכל זאת, אולי כדאי שהיא תעסיק כמה מכותבי הסיפורים המוכשרים האלה, שיודעים לשתול את אפקט ההפתעה בדיוק בזמן –  אני בטוחה שהם יעלו שם את הרמה. אני באמת בטוחה בזה.  (מה שהכי עצוב כאן זה שצופי הטלנובלות מופתעים מהתפניות המסעירות האלה בכל פעם מחדש. אבסורדי.טוב, אבל הם "צופי טלנובלות" זה לא אשמתם שהאסוציאציות הראשונות הן "תסמונת" ו"דאון").