ואת רוצה ללכת , בלי להסתכל לאחור

אהלן ) .

לחזור לבלוג הזה אחרי 3 שנים ולראות את כל הפוסטים שנכתבו בדמעות מיותרות ודרמות מוגזמות , אני קוראת את כל מה שנכתב ופשוט לא מאמינה שכתבתי דברים כאלה מטופשטים , עד כמה לקחתי הכל ללב . אני רוצה לכתוב משהו שנורא מפריע לי , עזבו כל מה שנכתב אי שם ב2009 הייתי בן אדם אחרי לגמרי . כרגע אני בת 18 (היוםP:) וכבר בערך שנה רוצה ילד . היי רגע רגע - לא לשפוט . זאת לא סתם חולשה לילדים או ג'וק שנחת בראש , כל הרצון הזה מתבשל לו דיי הרבה זמן וסוף סוף אני עם בן זוג מדהים ואנחנו לא רק מתכננים תוכניות לעתיד אנחנו גם  עושים משהו בנידון . הוא רוצה ואני רוצה , הוא מבוסס ואני עוסקת בתחום שאני אוהבת - המשפחות תומכות אבל הבעיה היא שה' החליט להעניש אותי . כל יום אני מבקשת מהאדון הזה שם למעלה שיעשה משהו בנידון , שיעזור שיתן אבל לאא . ולא פעם ראשונה שאני מנסה והרופאים טוענים שהכל בסדר אבל לא , אוקיי אבל למה הוא נותן לילדה בת 13-14-15 להיכנס להריון ;פשוט קרה; למה ? או לבחורה בת 22 שבכלל לא רצתה ילדים בעשר השנים הקרובות להיכנס להריון שני , אני באמת לא מבינה . אוווחח שובר אותי כל פעם מחדש ואולי כן חוקי מרפי וכאלה " כשתרצה משהו לא תקבל - כשתפסיק לרצות זה יהיה בדרך אליך "

אבל אני לא יודעת איך להפסיק לרצות . אני מנסה להעסיק את עצמי בכל מיני דברים - לא לחשוב על זה אבל בסופו של דבר אני הולכת לישון עם אותה המחשבה . 

סוףסוף פרקתי את זה , עדיין לא עזר . מיואשת .