אני כבר שמונה חודשים בתפקיד נגד משאבי אנוש, וכבר חצי שנה בקבע
אין אדם אחד בגדוד שלא אמר לי שמרגע שהגעתי הכל השתנה. משרד השלישות ההרוס כבר ממזמן עומד בצורה גוררת קנאה, מחסן השלישות שהיה דיר חזירים כבר מזמן מוכן ומזומן לכל מסדר שירצה לבקר אותו, והקצינים והנגדים יודעים ומעריכים את העבודה שהשקעתי.
אבל בצה"ל כמו בצה"ל, אם טוב לך סימן שתשמור על הגב שלך
השלישה שהביאה אותי לגדוד לא ידעה באמת מה היא עושה, היא בנתה לעצמה שם כגורם המקצועי הבלעדי בגדוד, וכשהביאה אותי אהבה לחשוב שמצאה מישהו שיעשה את העבודה בצל, חבל שהיא לא הייתה עם הבחור שחפף אותי, כי היא הייתה שומעת אותי אומר לו משפט פשוט, אני לא לומד בשביל לדעת, אני לומד בשביל להשתלט.
בכניסה שלי לתפקיד, יכולת הקליטה המהירה שלי עמדה למבחן אמת, כשהיה לי רק חודש ללמוד עולם שלם שלא הכרתי, ולאחריו חצי שנה להתכונן לביקורת מכריעה, לי היה נראה מובן מאליו שעליי ללמוד את זה במהירות המירבית, אבל מסתבר שזה לא היה מובן מאליו ליתר הגדוד.
מסיבה שאני באמת לא יודע, אם להחשיב את העובדה שלא איימתי עליה בשום שלב ולא עשיתי לה משהו רע בשום שלב, החלה השלישה לנסות לשים לי רגליים בצורה שאני חייב לציין שאם לא היה לי ידע מוקדם במחשבים היה לי קשה לעבוד עליו, אבל אובססיה לסדר, שמירת גיבויים וידע על הדברים עזר לי לחקור אירועים מוזרים שקרו ולהבין מה קורה בעצם.
אני מתנחם בעובדה שהיא תעוף בעוד חודש כבר מהגדוד, ואני מתנחם בעובדה שהביקורת עוד שבועיים תסלול את דרכי לקצונה. לצערי אני סופג פער של צביעות כלפיה, אבל זה למטרה טובה, אז תנו במה לבהמה.
אבל במקרה שמשהו לא יסתדר, תמיד יש אזרחות
אם למדתי משהו בצבא על עצמי, זה שאני יכול לעשות הרבה