"את עם עצמך בעולם הגדול, זה הכל.."

אוכל.

יחסי אהבה שנאה.

אוכל זה כיף, טעים, זה ביחד.

מתוק, מלוח, חריף, חמוץ ומר.

בדיוק כמו הטעם בפה שלי.

אוכל מלא תבלינים וצבעים וריחות,

כמו מה שקורה בבטן שלי.

סיבה למסיבה ויש הרבה אוכל נהדר.

אוכל זה אוייב, אוכל זה שומני ומגעיל ודביק ומשמין.

אוכל זה אסלה, זה קיא.

ואז אני עוד יותר מלוכלכת ומסריחה ומטונפת ממה שאני גם ככה.

יש לו אותו טעם גם כשהוא יוצא וגם כשהוא נכנס, רק קצת יותר מר.

אוכל זה ריח של בישולים, ריח של מטבח שיש בו אמא.

אוכל זה ריק של ריקבון וסירחון ומטבח חשוך בלילה.

אוכל מזין, נותן כוח, מעלה את רמת הסרטונין.

אוכל גורם לי להרגיש נפוחה ומגעילה ושמנה.

אוכל זה גרגרנות וגועל נפש.

אוכל זה דבר שחייבים להתקלח אחריו

כדי שלא ארגיש שמא יש לי ריח של.. אוכל.

או לפחות לצחצח שיניים, ולשתוף פנים. ולהתעמל עד שאוריד את הכבדות הדימיונית הזאת.

אוכל זה אכילה, או במקרה שלי.. הפרעות אכילה.

אוכל, זה רק אוכל.