"את עם עצמך בעולם הגדול, זה הכל.."

לא לחבק יותר גוף ריק.גוף חלול.

לא לחבק יותר את הגוף שלי וללטף את העצמות.

לחבק אותו וללטף אותו, את הגוף המוכר שלו, את הריח שלו. את הגבריות, ולא את הנשיות שהייתה נעלמת לי אז.

לשרטט באצבעותי הקטנות את תווי פניו שאני כלכך אוהבת,

את השפתיים הקטנות שמחייכות כשהוא ישן לידך, לחי, צוואר, עיניים, שיער..

ללטף את הידיים העבות שלו, אצבע אחר אצבע, כל וריד שבולט.

ידיים גבריות שעוברות ונוגעות בכל חלקי גופי, וכמה שאני כמהה למגע הזה, כל הזמן.

אני כבר לא לבד. אני כבר לא לבד, נכון?

אתה שלי, אתה רק שלי. לפעמים קשה לי להאמין.. מה עשיתי כלכך טוב שבנאדם כזה מקסים יאהב דווקא אותי.

אתה הכל בשבילי. הכל.

את יפה, את יפה. תאמיני.

רק אל תפגעי בעצמך יותר.

תחייכי, תשמחי.

תני לו לרפא לך את הפצעים. תני לחתכים להעלם ותראי איך הגוף מתגבר. מצמיח עור חדש. נקי וטהור.

כלום לא יהיה עצור, כי זה רק שנינו. רק שנינו פה ועכשיו.

תאהב אותי. תאהב אותי.

אני צריכה אותך, תן לזמן למות לבד ותראה אז..