עולמו של תום בליץ

רבתי עם גיורא .
גיורא הוא הילד של השכן .
הוא ילד די נחמד , אבל...הוא פשוט ילד לא כל כך נחמד .
הוא לפעמים אומר לי דברים מרגיזים , סתם בשביל להכעיס .
נגיד , פעם , אמרתי לו שיש אלוהים בשמיים , כמו שאמא תמיד הייתה אומרת ,
והוא הצביע על ענן מסכן ואמר לי "זה?זה בסה"כ ענן!" .
ופעם הוא אמר לי שיש אנשים על הירח , ושאלתי את אמא והיא אמרה שזה לא נכון ושגיורא סתם משקר.

פעם הוא אמר שאבא שלו גבוה , ובאמת קראתי לו שקרן , ולא האמנתי לו עד שראיתי את אבא שלו .

האמת שגיורא מזכיר לי את אמא .
גם היא הייתה לפעמים אומרת לי דברים מרגיזים , אבל היא לא התכוונה להכעיס .
היא הייתה תמיד אומרת דברים כמו :
"חיים , אסור!"
או כמו :"חיים , לא עכשיו , אני בטלפון!"
ולפעמים היא גם הייתה אומרת לי "חיים , זה לא נראה לי רעיון טוב , ארנבות לא אוכלות שוקולד ."

אבל אמא , בניגוד לגיורא , עשתה גם דברים טובים .
אני זוכר , לדוגמה , איך היא הייתה מלטפת אותי וקוראת לי סיפור כל לילה לפני השינה , ואז , כשנרדמתי , היא הייתה ממשיכה לקרוא לעצמה את הסיפור .
אבל היא לא ידעה שאני עדיין לא ישן , כי הייתי עם הגב אליה ועשיתי את עצמי כאילו .
אבל עצמתי עין אחת , רק בשביל שהיא לא תדע .

ואני זוכר , לדוגמה , איך היא ליטפה אותי וחיבקה אותי ונישקה אותי לפני שהלכתי לכיתה א' בפעם הראשונה .
האמת שאותו יום , היה לי קצת מפחיד .
אבל הכל הסתדר , כי אמא אמרה לנשום עמוק . אז נשמתי , ופתאום היו לי מלא חברים . והם כולם היו נחמדים , הרבה יותר מגיורא .

הפסיכולוג פעם אמר שדברים כאלה שאני מספר נקראים פלאשבקים ,
אבל לא הבנתי מה זה אומר .
הוא גם אמר שיש לי פוסט-טראומה , וגם את זה לא הבנתי .
וזה די הרגיז אותי שלא הבנתי , אבל לא התפלאתי .
כי הפסיכולוג , הוא אחרי הכל , אבא של גיורא  .