| |
תאונה פולנית
הצחוק הזה יגמר בבכי |
| 1/2007
לא אקטואלי
רוחמה חיכתה לי במדרגות. כבר מלמטה ראיתי שהיא רוטטת מהתרגשות. היא מסרה לי חבילה.
"מה זה?"
"שמו לך על יד הדלת. לקחתי שלא יגנבו"
ראית מי הביא?"
"הבחור עם הכלב"
הפקרתי אותה עם תאוותה בידה, נכנסתי הביתה ופתחתי את הקופסא. בפנים היו מגפים כתומים מעור רך מאד ופתק.
"עשיתי את הכי טוב שאני יודע. מקווה שתהני. ד"ש מג'ימי. תתקשרי אלי?"
הטלפון צלצל שוב.
"שלום" קול של גבר
"זה כבר לא אקטואלי" התכוונתי לטרוק
"מה לא אקטואלי?"
"או בינדר, זה אתה"
"את נשמעת מאוכזבת"
סיפרתי לו על המודעה ועל המרוץ הטלפוני המשוגע אחרי החסדים שלי. בינדר היה משועשע.
"מה כל כך מצחיק אותך?"
"התמימות שלך"
"תצחק עד מחר, דווקא קיבלתי כמה הצעות שוות."
"כמו למשל?"
"כמו למשל חברה שמחפשת פרילנסרית להפיק ירחון מקצועי. קבענו פגישה בשבוע הבא לראות אם יש בכלל על מה לדבר"
"התקשרו הרבה?"
"הפסקתי לספור אחרי חמישים. הרוב הצעות מגונות."
"למה את לא מנתקת"
"אולי יהיה משהו חשוב"
"זוהר חזרה?"
"לא"
"תגידי לה שאני מחפש אותה. היא צריכה לחתום לי על כמה דברים"
שלושה לילות של העדרות. יופי זו. את מנהלת מערכת יחסים במעמד צד אחד. התקשרתי לתמרה וזיגי. זיגי ענה
"שלום זאת זו, אפשר את זוהר?"
"נדמה לי שהיא ישנה, חכי רגע"
הנחתי את האפרכסת, חטפתי את התיק ואת המפתחות ויצאתי מהבית.
"היי" רוחמה קראה אחרי מלמעלה "אז מה קיבלת?"
| |
| כינוי:
ZU
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
