| |
תאונה פולנית
הצחוק הזה יגמר בבכי |
| 1/2007
מה מציק לך?
דהרתי בעליה לבית של זיגי ותמרה בתנופה שהזניקה מרבצו את ענן האבק המנמנם קבוע על שביל הגישה. עצרתי מול השער. אמא של תמרה עמדה שם שעונה אל עמוד הגדר המחליד. הפעם היה המבט שלה מפוזר, תר אחרי משהו במרחקים. דלת הבית הייתה פתוחה. נכנסתי למטבח. זיגי ישב אל שולחן האוכל, רגליו פשוטות על כיסא כאילו מעולם לא זז משם. גם זהבה ישבה במקומה עם עורה הבוהק ותנועותיה החרוצות. היא חתכה עגבניות לסלט. שום דבר לא השתנה אפילו הזבוב על הקיר נראה מוכר. הבית הזה נשכח באחד הכיסים הפנימיים של זמן. נכנסתי אל החדר. תמרה ישנה, זוהר מכורבלת לצידה קראה ספר. היא זקפה ראש כשניכנסתי וחייכה.
"היי זו, איזה יופי שבאת" והמשיכה באותה נשימה "ששששש אל תעירי אותה"
"באתי להעיר אותך, לא אותה"
"בדיוק חשבתי להתקשר אליך שתבואי גם"
היא משכה אותי אחריה למטבח ושפתה קומקום על האש
"תגידי זוהר, את זוכרת שהיה לנו בזאר אתמול?"
"כן, אז?
"אז איפה את היית?"
"היית צריכה אותי?"
"כן. הייתי"
"למה לא התקשרת להגיד"
"למה אני צריכה להגיד? הרי תכננו את זה יחד, זה לא ברור שהיית צריכה להיות גם?"
הקומקום שרק
"מה את עושה מזה עניין. הכל כבר היה מאורגן"
"זוהר אני עבדתי כמו חמור ואת הסתלקת. נעלמת לשלושה לילות בלי להגיד כלום. זה נראה לך בסדר?"
זיגי הרים ראש מהעיתון וביקש ממנה שתכין גם לו קפה.
"אז מה מציק לך, זה שלא עזרתי במכירה או זה שלא דיווחתי לך לאן אני הולכת?"
"לא מסתלקים ככה זוהר"
"את סתם נכנסת למשחק קטנוני, ידעת איפה אני, כשהתאים לך ידעת יפה מאד לאן לבוא"
"תגידי את לא רואה מה כאן לא בסדר?"
"לא. אני רק רואה שאת רוצה שהכל יתנהל בדרך שלך"
הרמתי ידיים ביאוש. "את צודקת. אני הדפוקה. אני הולכת"
זוהר אמרה "את רואה, שוב את עושה דרמה, גם ככה התכוונתי לבוא היום. תישארי ונחזור יחד יותר מאוחר"
זיגי אמר "שחור חזק עם שנים סוכר"
הוא נענע את בהונותיו השחורים והפך דף בעיתון, זהבה לקחה מלפפון מהקערה שלפניה, הצמידה אותו אל קרש החיתוך וערפה את ראשו.
"זה מר הקצה" הסבירה כשראתה שאני מסתכלת.
אלוהים אדירים, מי כתב את המחזה הזה, עוד רגע תתחיל המערכה הבאה בתיאטרון האבסורד. כולנו נשב אל השולחן ונלעס סלט קצוץ דק, נגהק לאות שובע ונחייה באושר עד העצם. לא תודה.
"תשכחי מזה. אני הולכת מפה"
"בסדר, אם זה מה שאת רוצה, אני אבוא מאוחר יותר"
"אל תטרחי זוהר"
| |
| כינוי:
ZU
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
