| |
תאונה פולנית
הצחוק הזה יגמר בבכי |
| 1/2007
עפיצות
תלשתי את צואר הג'ירפה ופתחתי את היין הממש מצויין שקניתי ליום הולדת של זוהר. היין היה חמוץ מדי והשאיר יובש מתכתי בפה, כזה שמזמין גלגול עיניים מלומד ומילים כמו עפיצות. בכוס השנייה זה לא השתפר אבל כבר לא הפריע לי. טבלתי אצבע ביין והעברתי אותה על שפת הכוס במעגלים מהירים. סיבוב ודיבוב. הכוס זמזמה.
השפה העברית כולה משפוחה אחת גדולה, הכל כרוך. להרוג ולערוג, לתעב ולהתאוות, אוהב אוייב. אוזן לא כרויה תתבלבל. כמה קרוב הן לאין, ערש להרס, נדיר לתדיר, מענה למהנה. הוכחות בלי סוף לתבונת השפה היודעת שהקצוות המוקצנים בעצם מולחמים זה לזה. בוקובזה אמר לי פעם שאדם בלי מצפן ביער, או בשטח שהנוף שלו אחיד, ינוע במעגל, ואני אמרתי שמה פתאום, הוא ילך ישר עד שיצא משם. בוקובזה אמר שגם אם הוא חושב שהוא הולך בקו ישר בסופו של דבר הוא יסגור מעגל, כי רגל אחת שלנו תמיד יותר חזקה מהשניה, והאפקט - גברת זו היקרה אם לא הבנת - הוא של משוט אחד שחותר חזק מהשני. מ-ע-ג-ל-י-ם. קו ישר זו אגדה אורבאנית.
חשבתי שזה אדיוטי להאשים את הרגל החזקה בזמן שדי ברור שזו אשמת הרגל החלשה. כך או כך כולם סוגרים מעגלים ואני מסתובבת בעולם בעקלתונים משונים. אולי בגלל שאצלי מתחזקת כל פעם רגל אחרת, בעצם נחלשת.
קארין חזרה מים המלח בשליש האחרון של הכוס השניה, עם התרמיל המאולף ושיזוף של ערבה. העמדתי פנים שאני מדפדפת במוסף ואחזתי בכוס היין, אחיזה תרבותית שהודגשה בזרת זקורה מעדנות. קארין שאלה אם הכל בסדר ואמרתי שהכל נפלא. קארין שאלה אם אני בטוחה ואמרתי שכן, ושבדיוק התכוונתי ללכת לישון, אז לילה טוב ונדבר בבוקר. וראיתי שהחזקתי את הדף הפוך וגם קארין ראתה ולא אמרה על זה כלום. קיפלתי את העיתון לפי הקפלים המקוריים, הנחתי אותו בסל העיתונים כמו שבן אדם שפוי בטח היה עושה והלכתי לחדר השינה, מפנה לה את הטיטאניק. כשעברתי במסדרון פגשתי את עצמי במראה. הפרצוף שלי היה מלוכלך ומוכתם בפחם ובגבס כמו שד אחרי משמרת קשה בגיהינום, הבגדים והשיער היו מוכתמים גם הם, ואליהם נדבקו פיסות נייר ושבבי עץ.
| |
| כינוי:
ZU
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
