| 11/2009
אנשים
מתחשק לי לכתוב משהו.
כבר הרבה זמן לא הייתה לי האפשרות או הרצון לכתוב משהו.
הרבה דברים קורים לאחרונה. כל הזמן קורים הרבה דברים. זה הופך להיות כמו משפט פתיחה בכל דבר שאני כותב, אולי אני צריך להפסיק לכתוב את זה...
זה כמו הבדיחה של המוזיקאים על הדרגה השלישית במול. אם היא תמיד שלישית במול וגם במרכיב שלה. למה שהיא לא תהיה רק שלישית? (בדיחה שרק מוזיקאים שמבינים הרמוניה ברמה מסויימת אמורים להבין, המורה שלי סיפר לי אותה, לא המצאתי אותה. זה כמו הבדיחה שיש 11 סוגים של אנשים בעולם: כאלו שיודעים בינארית וכאלו שלא)
עכשיו למטרה של הכתיבה עצמה לעכשיו..אנשים
יש הרבה סוגים של אנשים, כל אחד ואחד מהם מספר סיפור משל עצמו. מגיל מאוד קטן הצלחתי להבין את הסיפור הכללי של כל אחד מהם, חלקם רציתי לגלות יותר חלקם פחות.
עכשיו אני עדיין יודע סיפור כללי של כל אחד ואחד מהאנשים שאני רואה [יותר מפעם אחת, לרוב אנשים בבית ספר, לא יודע אפילו את השם של חלק מהם] אבל הרצון לגלות יותר עליהם דעך, זה כבר הפך למצב כזה של "בסדר, את ההיא לא אהבו בחטיבה" "לבנאדם הזה יש כסף אבל הוא יודע שהוא יכול יותר מזה", "היא מעשנת רק בגלל לחץ חברתי ולא יכולה להפסיק" למי יש כוח לשמוע את זה כל פעם מחדש?
החלטתי שאלא אם כן ירצו לספר לי, אני לא אשאל.
אני לא שטחי, אני לא סנוב שחושב שרק לו יש חיים מעניינים, נהפוכו, יש להם חיים מאוד מעניינים. לי פשוט אין כוחות לזה.
כמובן שמתחת לכל בנאדם יש צדדים באישיות שלו שהוא לא מגלה, שהוא לא נוהג לחשוף לעיתים קרובות או רחוקות. אלו לפעמים החלקים המעניינים, האמיתיים באותו אדם.
היה ילד אחד שמצאתי את הבלוג שלו, בטעות לגמרי, ממש בטעות, אפילו לא חיפשתי את זה, ונדהמתי לגלות משהו..... באישיות החיצונית הוא שטחי, עם אישיות של בנאדם שמנסה להדפיס עליו סטריאוטיפים של הומו אבל לא מוכן לצאת מהארון ועם מוח של קוקיה.
אבל בבלוג שלו, במקום שאתה מצפה שהוא יהיה שונה, ונראה אולי קצת מהצד הפנימי שלו....הוא בדיוק אותו הדבר! איך הוא מסוגל לחיות עם החיים הריקים מתוכן, השטוחים, המגעילים האלו?
הכי עיצבן אותי בו שהוא נדבק לסטריאוטיפים של ההומו. סטריאוטיפים, לא דפוסי התנהגות, לא שום דבר נורמלי, הולך להומו קיצוני מדי בצורה מגעילה וזה סתם מוציא אותו בצורה רעה. יש הומואים אצלי בבית ספר, חלק יצאו חלק לא, אפילו כמה לסבית [לא יצאו באופן מלא, אל תתחילו לחפש אותן] אבל הוא גם לא יוצא מהארון וגם מתנהג בצורה דוחה....
אל תתפסו אותי כהומופוב, אני יותר שונא אנשים כאלו.... אם הוא קורא את זה הוא בטוח יודע שאני מדבר עליו, לא ממש אכפת לי.
תסתכלו כמה פוסטים אחורה ותראו מה אני חושב על זה. אני מצטער אם זה פוגע בך, אבל זה מה שאני חושב, תעשה לעצמך טובה ואל תפנה אליי בבית ספר ותשאל אותי על זה שאלות בסגנון של "מי אתה חושב שאתה" "אתה בכלל לא מכיר אותי" זה לא יעזור, אני בסופו של דבר רק אגיד לך את כל מה שאני חושב עלייך ואתה תפרוץ בבכי. לא בגלל שאני חושב שאתה רכרוכי, אלא כי זאת התגובה הסופית של מה שאני אומר לאנשים, משהו שלא עשיתי כל כך הרבה זמן ואני כל כך לא רוצה לעשות אותו שוב. לגרום למישהו כאב זה משחרר בשבילי אבל הרסני בטווח הארוך.
טוב, יצאתי קצת מההקשר, שוב, נעבור לסוג אחר של אנשים.
יש את האנשים שהיה להם רע בחטיבה וביסודי - אפשר איכשהו להזדהות איתם? אולי, אפשר להבין למה הם לא אוהבים ילדים מסויימים? בטח, אפשר להבין למה הם עדיין מקטרים על זה ומספרים על זה? לא.
אני מצטער מאוד, חצי מהאנשים שאני ראיתי בשנה האחרונה הם כאלו והם סוג נוסף של אנשים. יש לך חבר/ה? יש לך כסף? יש לכם חברים? תפסיקו לקטר על כל זה שהייתם לבד בעבר כי אין לכם מה לקטר עכשיו. עכשיו יש לכם חיים מאושרים, יש אנשים שבאמת הם לא בסדר עכשיו ולהם יש על מה לקטר אתם נשמעים מאוד מגוחך כשאתם באים עם כל העניינים האלו של "אני בודד, רע לי, עצוב לי, אין לי כלום" ואז אתם מופיעים עם פלאפון חדש, חבר/ה אוהב/ת שאתם ממש לא הולכים להיפרד כי זאת באמת מערכת יחסים מדהימה והמון חברים שכל הזמן מדברים איתכם ועל נושאים אישיים.
יש מילה לזה, אני לא זוכר אותה עכשיו, אבל בחייאת - תסתכלו על עצמכם פעם הבאה ותבינו אותה. אה אני מדבר פה על כל כך הרבה אנשים שאם מישהו פה מבין שזה הוא - תרגישו חופשי להיעלב ולצאת מפה, אם תשאלו אותי אם זה אתם אני אגיד לכם בדיוק מה שאמרתי לפני שורה וחצי - אני מדבר באופן מאוד כללי, יש כל כך הרבה אנשים שאין לי רצון לתת דוגמאות שלהם פה.
הסוג הבא, שזה האמת מאוד מתקשר לסוג הקודם - בדדניקים. אתם עושים צחוק מעצמכם מהסיבה המאוד פשוטה: אין דבר כזה קבוצה של בדדניקים! זה סותר את עצמו!! כל הזמן אני רואה קבוצות של אנשים שהם אומרים שהם בדד, כל הקטע בלהיות בודד זה שאתה צריך להיות אשכרה בודד ולבד. קבוצה של אנשים כאלו שמדברים ביחד על כל דבר כלשהו זה לא קבוצה של בודדים, זאת סתם קבוצה.
אני צוחק על זה כבר שנים כי זה כל כך מטומטם שאין לי סיבה להוסיף עוד מילה על זה.
הקבוצה האחרונה להיום כי אני עייף ואני רוצה לישון [12:20 ואני עייף, אף פעם לא הייתי מאלו שאוהבים ללכת לישון כמו מגניבים ב3 בבוקר ולהתעורר ב6. בשבילי זה סתם סיוט], השונים: עד היום הכרתי רק 3 כאלו, כולל אותי הקבוצה הזאת זה אנשים שאתם לא יכולים להגדיר אותם.אנשים שאי אפשר לשים את האצבע ולהגיד מה הם כי יש בהם יותר מדי דברים שמשתנים כל הזמן, גם שתי הבנות שאני מכיר הן שונות ממני. כל אחת מהן היא נחשבת בקבוצה הזאת בצורה שונה לגמרי.
אני שונה מאחת מהן והאחרת שונה מהאחת ההיא. אף אחד מאיתנו לא דומה לשני ולא לאף אחד אחר בעולם, אני מקווה לכל אחד ואחד מהאנשים שיקראו את הפוסט הזה שלא יחשבו שהם נמנים עם הקבוצה הזאת, אין שום דבר יותר עצוב מאשר להיות באמת שונה. כתבתי על זה כל כך הרבה וכל יום זה מוכח לי מחדש.
אני רק אספר בקצרה על שלושת האנשים שנמנים בקבוצה הזאת:
1. אני - מאז ומעולם זה הורגש, החברים הכי טובים שליי [שניי חברים טובים] אמרו לי שהם יודעים את זה, הם אמרו לי "אבל אתה תמיד הייתה שונה...מאז שהיית קטן". לא שונה בקטע של מרוחק מכולם, לא שונה בקטע של לא מסתדר עם אף אחד, אלא ההפך. אני מסתדר עם כולם, הולך לאיזה קבוצה שבא לי ויכול להיות חלק מהם אבל אף פעם לא מרגיש שייך אליהם, אף פעם לא חלק מהם, תמיד אני חושב מעבר לקווי הדפוס הנורמליים מכל בחינה ועל כל היבט, כל שנייה מהרגע שאתה קם ועד הרגע שאתה הולך לישון אתה חושב בצורה שונה. להרגיש כמו הילדים הקטנים שנייה לפני שהם הופכים לדפוס קבוע בקבוצה מסויימת, אתה יכול להשתייך לכל קבוצה אבל אתה לא מצליח להשתייך לאף אחת מהן. כל כך הרבה דברים שונים בי שאין לי כוח להסביר.
2. היא - הכרתי אותה לא מזמן, לא אגיד כמה זמן כי היא תדע. בהתחלה היא נראתה לי טיפוסית, עוד אחת שלא אוהבת את עצמה ואת החיים ואני אעזור לה ואפתור לה את הבעיה והיא אולי תדבר איתי פעם ב... אבל היא הייתה שונה, כל כך הרבה צדדים באישיות שלה, מחשבות כל כך שונות, במצבים נורמליים, אצל אנשים נורמליים שלא נמנים כחלק מהקבוצה שאני מדבר עלייה כרגע אני יכול לדעת את התגובה של אדם לפני שהוא אומר אותה, אצלה כל הזמן היו תשובות שונות, היבטים שלא חשבתי עליהם בכלל, כל כך מרתק היה לדבר איתה, עד היום לא הצלחתי להבין אותה לגמרי, זה לא שלא הייתה לי אפשרות לנסות, פשוט לא היה לי מה לשאול...אשכרה לא היה לי מה לשאול.היא כל כך שונה שזה מדהים. אף אחד פה לא יכול להשתוות לכמה שאני הייתי מת להבין מה שונה בה כל כך.
3. היא 2 - קרובה אליי במובנים אחרים, הראשונה שהייתה קרובה אליי בקריטריונים האלו. לא מכיר אותה הרבה זמן, אם אגיד כמה היא תדע מי היא, גם היא שונה. כל החשיבה שלה, הראייה שלה, הכל שונה, היא מצליחה להסתדר בלי דברים שלא אמורים להסתדר בלעדיהם, אין לי מושג מה היא עושה וזה משהו שלא אמור להיות כזה קשה. כן, אנשים שהם בני נוער הם מאוד קלים וצפויים, גם אני רוב הזמן מבחינת לו"ז. אין המון אפשרויות, תחשבו על זה בעצמכם.
אבל היא שונה, ממש ממש שונה.
יהיה מרתק לפגוש עוד אנשים שונים מהקבוצה הזאת, אני מאחל ל2 הבנות האלו שיצליחו למצוא את שני השווים אליהן וככה הן לא יהיו בקבוצה הזאת. אני התייאשתי, אני חושב שאני אצליח למצוא לי רק משהו שיהיה "בסדר", מישהי שהיא תהיה מדהימה, אבל לא תהיה כמוני, אני לא אסתפק בה כי זה מרושע ולא הוגן, אבל אף פעם לא אמצא את ה"אחת 100%", אבל מה רע ב90? חח
טוב, זה הכל.
כמו תמיד אני לא קורא לפני השליחה, אם לא תבינו משהו - אני מצטער. 12 בלילה, אני בלי ריטלין ואני מפוזר גם בלי קשר כשאני כותב בלי להסתכל.
אה והבדיחה על הבינארית לקוח מבלוג של מישהי, אם היא תגיב פה אני אתן את הקישור....לא בטוח אםאערוך וארשום פה, נראה אם יהיה לי זמן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
