מה אם החיים לא היו ורודים?
|
 כינוי:
LioRachel בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הוסף מסר | 12/2008
 יפניייית ועל כמה שהחיים קשים..
היייייייייי,
מה נשמע?
רחל: היום למדתי יפנית.
כי אולי אטוס ליפן יום אחרי היום ההולדת שלי.
ככככככככן! מגניבבבבבב! נכון!!!!!!!
אני מחכה לזה בקוצר רוח.. איזה כיף!
אז התחלתי בהכנות לטיסה הצפויה והנהדרת שלי. לדוגמא:
ichi ni san shi go roku nana hachi kyu jyu
(איצ'י, ני, סאן, שי, גו, רוקו, ננה, הצ'י, קיו, ג'יו).
מה עוד? היום התנסיתי בקפיצה בחבל, כי לשחר יש מבחן בזה.
זה כל כך קשה... יש מישהו שטוב בזה?
נחשו כמה קפצתי. 30 פעמים בחצי דקה!!!!
מעולה?
לא?
למה?
אוף.
אני צריכה להתכונן טוב טוב. (בשביל שחר).
גם היא צריכה להתכונן טוב טוב, כי גם היא לא משהו.
שחר: אוף, החיים קשים. יש לי מלאא מבחנים ונמאס לי! מה, אני חיה בכלוב? הכל סוגר עליי! איירררררר!
ברצינות, יש מלא מבחנים.. ואני מחפשת זמן לנשום.
לרחל יש חבר והוא ממש דביקי.( הוא לא קורא בבלוג הזה).
שחר: רחל, למה את לא צוחקת?
רחל: איבדתי את חוש ההומור שלי, אני כעת נזירה מבית שאן.
אז מה לעשות שהחודש הזה קשה..
לפחות חנוכה מתקרב, ואנחנו נבלה .. עד שייגמר לנו הכוח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
