ילדה קטנה, כבר לא כל כך קטנה, כבר לא כזאת תמימה, כבר לא כל כך ילדה. ילדה שיכורה, ילדה - אישה, ילדה זונה, ילדה לבד.

האין הילדה צריכה לישון בלילות, ולחלום חלומות על אביר על סוס לבן? האין הילדה צריכה לשקוד למבחן או עבודה? האין הילדה ילדה. אך אם לא דיי בכך, אין לה חברות, אין לה תמיכה כלל.

ואת אהבת חייה כבר קשה לה לטפח, כי הגוף שלה מתנגד ובורח, לארץ גן עדן - למקום שבו לא יפרצו את גבולותיו.

והילדה נותרת ללא נפש לבכות לה, ללא גוף לכוות לו , אין ילדה ואין גוף ואין נפש לבכות לה. וכעת יש רק שקט ששורף את עורקייה ומתעקש שהיא תבין, שהגיע הזמן להלחם.