את, היפה מכולן.
לעולם אינך לבדך, סתם כך.
עם חיוך חינני מתהלכת
וכל בוקר בכיתה מתייצבת.
לעולם אינך מתלוננת,
גם כשברור שקשה.
את היפה מכולן, ולעולם לא מאכזבת
עם בגדים אופנתיים וריח רעננות ממכר
את אל מול עיניי כל יום חולפת.
אך היום קרה לי משהו מוזר.
את, לא היית את.
היום חיכיתי לראותך, ואינך עוד מחייכת.
ראיתי אותך.
ראיתי אותך מרצדת הלוך ושוב ללא תכלית.
לא הייתה לך הבעה, לא הייתה לך התבנית
של הבובה המושלמת,
שחולפת מידי בוקר על פניה של.