האדם מטבעו מתעסק בפחדים מהמוות. לכל אחד בלב יש פחד מדרך מסויימת בה ייתכן שיסיים את חיו.

אך מהי הדרך בה הייתם רוצים לסיים את חייכם? שאלה למחשבה.אני חושבת שצריך לדבר על המוות ועל כל המשמעויות שלו כדי לא לאגור את הפחדים בתוכנו.

אני שמה לב שילדים בשכבה שלי [יא'] עדיין מלאים בחרדות מהמוות, וזה הגיוני - כמעט ולא מדברים על זה. גם אני מפחדת. כי מה שלא ידוע הוא תמיד מפחיד.

אז אני הייתי רוצה למות כשהילדים שלי כבר נשואים, אחרי שראיתי את הנכדים שלי, אחרי שהגשמתי את כל החלומות ברי הביצוע, אחרי שהשארתי אחריי ספר עם סיפור חיי למען יראו ויירעו [ולמען יתחזקו ויקחו כוחות בעת משבר], אחרי שמיציתי את יכולותיי.

זה יהיה במיטה, בעת חלום. בעודני אחוזה בדמויות היקרות לי, ועד הרגע שהכל נגמר ואין העיניים מסוגלות להחזיק מעמד, והלב יוצא לפנסיה.

מה אתכם? איך אתם הייתם רוצים לסיים את חייכם? מה אתם רוצים להספיק לעשות לפני זה? והאם אתם מפחדים?

על שנים ארוכות שהרפית, שלא התאמצת כלל כדי לעבור את המשוכות. את מוחה כעת דמעה.

כעת, אחרי שכל כך השקעת כדי להוכיח את עצמך מוצלחת הדמעה מלווה בניצוץ קטן, המבשר שזו תחילתה של תקופה קסומה.

שלא התמודדות מול קשיים, והרבה ניצחונות - כמו שאת רוצה לעשות כבר הרבה מאד זמן.

ועכשיו במקום לשבת ולהתייאש מכמות המשימות אותן את צריכה לסיים, אחת- אחת את תעשי. ובקו את המבוצעות תמחקי.

ותפרחי ותצמחי, ולאט לאט את תעלי ותתקדמי, ולא יוכלו להביסך בדבר עוד. כי מול כל קושי את לא תפחדי להתמודד, ולא תברחי.

כי אין ספק שבגרת- ויקטוריה.