המורה שלי להיסטוריה פשוט מתנכל לי. ולמה אני אומרת את זה?
כי פשוט אין דרך אחרת להסביר את הציונים המזעזעים שהוא מפזר לי כל השנה.
אחרי כל מבחן, בוחן או עבודה - אני פשוט לא מסוגלת להפסיק לבכות בגללו.
זה כל כך פוגע שאחרי שעות שאני משקיעה את הנשמה הוא פשוט יורק לי בפרצוף.
ובכל שאר המקצועות הציונים שלי ממש טובים אבל הוא יש לו משהו נגדי וזה פשוט צורח דרך המבטים שלו.
אני לא מסוגלת לתאר כמה זה מכאיב לי, כי אני כל כך משתדלת ואני עושה את כל מה שאפשר כדי לרצות אותו
אבל זה מתחיל להרגיש לי כמו ניצול וסחיטה רגשית ואני ממש לא רוצה להיות חלק מזה.
הבעיה שלי שאני פשוט כל כך חסרת ביטחון שאני מפחדת לפתוח את הפה ולספר למישהו [מחוץ המשפחה].
אבל האמת, הפעם זה באמת עבר את הגבול וההורים שלי מתכוונים להתערב.
נמאס לי לבכות בגללו, אבל זה כואב לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
