חם מדי בקיץ, בישראל,

וזה למה אני תמיד רוצה לברוח לשוודיה,

או בריטניה או קנדה, או מקום קר אחר,

וזה למה אני מתחבאת בבית ומזיעה את חיי החוצה.

משום מה מתסכל יותר להתקלח בקיץ-

רק בגלל שאחרי עשר דקות, שוב נדרשת מקלחת.

אז אני ממלאת את חיי בדברים שיסיחו את דעתי,

בדברים שאוכל לסמוך עליהם שיעודדו אותי,

וירגשו אותי ויגרמו לי להרגיש כל דבר אחר חוץ מעצבנות,

אני רוצה לחשוב על כל דבר אחר חוץ מהחום.

כי כשאני עצבנית, אני פוגעת בעצמי,

ואז יש לי צלקות שאני לא רוצה להראות לעולם,

אבל אי אפשר ללבוש סוודר עבה ולצאת החוצה-

כי אני אתעלף.

סופרים זה נחמד.

אני אוהבת ללכת במכולות ולהסתכל על הפנטזיות האלה,

עטופות במחקר שיווקי ועיצוב מפתה,

יושבות שם על המדפים ובערמות עם המזגן שעושה לי טוב,

ואני יכולה ללכת בין המדפים האלה שעות ממש.

הייתה לי פעם בעיה די רצינית עם גניבות-

החדר שלי היה מלא בשטויות שאפילו לא רציתי,

אבל הייתי חייבת לקחת, ואז לשמור, ואז להסתיר.

יש תקופות בהן אני מפחדת שההרגל הזה יחזור,

כמו עכשיו, כשאני מבלה חצי מכל יום שלי בשופרסל.