כי חיים רק פעם אחת.

סופסוף אני יודעת מה השם שלו XD

אז למי שלא ממש יודע על מה אני מדברת, אני מדברת עם הילד החמוד מהבצפר שניסיתי כבר כל כך הרבה זמן לדעת איך קוראים לו [בינתיים אני וחברות שלי קראנו לו פחית.. אל תשאלו למה חח]

אז למרות שגיליתי את השם שלו אולי הייתי רוצה להסתיר אותו קצת כי הוא לא השם הכי טוב לבנים בוא נגיד [הדר \:]

אבל זה לא אכפת לי כי אני יודעת שהוא מאוד חמוד

ועכשיו לנושא אחר, קצת פחות משמח.

אני מרגישה שאני ממש לא חשובה לאף אחד, חברות שלי לא הכי מתייחסות אלי.. ככה זה נראה לפחות.

שאני מדברת איתן פנים מול פנים או בטלפון או במסן זה פשוט לא כמו שהיה, אני לא מרגישה שהן באמת מקשיבות לי או שאכפת להם ממני.

לא משנה מה אני מנסה להתייחס אליהן טוב כדי לשמור על החברות שלנו, ואם הן עושות משהו שפוגע בי אני מעבירה את זה ולא רבה על זה רק כדי לשמור על החברות שלנו, אבל כבר די נמאס לי שאני תמיד זאת שצריכה לשמור על זה. כי אם משהו מפריע אני חושבת שצריך להגיד את זה, אבל אני פשוט לא רוצה שזה יפגע בחברות שלנו....

אני פשוט מרגישה רחוקה, הכל קורה לי מהצד ואני לא שם.. אני פשוט לא חשובה.