שלום , קוראים לי דנה ואני סוכנת סמויה [שיט! שוב נפלט לי!]
הצטרפתי לעבודה לפני חודשיים, ככה שאני עדיין טירונית .
נשלח אלי אימייל מהבוס שלי, חגב [שיט! למה זה תמיד קורא לי ?? יהרגו אותי שם!]
הוא כתב שאני צריכה לצאת למשימת חיפוש אחר קבוצת מעודדות שנעלמה .

קוראים למשימה – "החמישה שנעדרו" [המידע לא עובר את החדר הזה כן ? ]
מחר אצא למחנה אימונים מסתורי ביותר שנמצא בנגב באיזה חור אחד עם ריח של שירותים בכל מקום . אתחיל בחיפושים כשבועיים לאחר מחנה האימונים, זה אומר שאני יירדם ב-4 ויקום ב-6 וחצי בכל יום , כי בדרך כלל זה נמשך כמה חודשים, ואפילו שנים .
הבוגרים  שכבר לא טירונים אמרו לי שזה יהי פשוט אם אני יעבור את האימונים בהצלחה .
האימונים יכללו כמה דברים – התמודדות עם שקרנים , התמודדות עם הסחת דעת של פצצת סירחון וכו' , ולבסוף – איך להוציא מידע מהחשוד .
אני מאוד מתרגשת, אז אני אקח איתי יומן ויתעד את הכול ! ואני מתכוונת לזה, הכול!

זה התחיל, יום ראשון
אני לא עומדת לכתוב כלום ביומן הזה, אין לי זמן לכלום . כלום !

יום שני
המאמן שלי הוריד אותי למינוס טירונית , [למען האמת, מינוס מינוס מינוס מינוס מינוס מינוס טירונית] איך אני אמורה לדעת שהחמאת בוטנים שהייתה בלוקר של המאמן היא שלו ?!
חגב צרח עלי שעות בטלפון .. מה אני תינוקת ? 
בימי שבת יש אימונים רק 3 שעות, אז אני יכתוב בימי שבת ..


יום שבת

הרגע גיליתי שבשבת יש אימונים יותר משלוש שעות, ושאני יישן רק שלוש שעות, לא יאומן!
איזה סבל ! ידעתי שאני צריכה להיות מאלפת אלפקות .  
5 דקות לאחר מכן : חגב כרגע היתקשר ושאל עם אני נהנת .. כן בטח, בית נופש פה !
הוא אמר שאני עוזבת ביום רביעי, רק עוד 4 ימים לסבל !


יום חמישי
לא תאמינו, פוטרתי.

אני רצינית, לא צוחקת ולא בננה..
חגב אמר לי שאני לא מספיק רצינית, כן בטח ..

הסיפור הזה משתתף בתחרות "סיפורים מצחיקים" בבלוג תחרות הכתיבה

איך יצא ?