פתאום ב2 בלילה התעוררתי בבהלה. שמעתי רעשים מוזרים מהסלון. קמתי לראות מה הולך שם וקיוויתי שזה רק חלום...ישר רצתי אליו. הוא התעלף ושכב שם על הריצפה, הרגשתי עצקוץ חד בלב.. כאילו מישהו דקר אותי מבפנים.
"סבא! סבא, קום! תתעורר!!" הוא לא הגיב.. רק המשיך לשכב שם.
"רון!! רון! קום, תקשר מהר לאמבולנס! דחוף!" צעקתי אליו לחדר שלי. הוא ישר קם, התחיל לחפש את הפלא' והזמין אמבולנס, התחיל לדבר איתם נורא מהר!
".. הוא איבד הכרה, בואו מהר! כן הכתובת הזו.. תמהרו!" צעק עליהם בלחץ. ניתק ורץ אלי.
לקחתי את הראש של סבא והנחתי אותו על ברכיי, וליטפתי ברכות את השיער הלבן שלו..
רון בא, בדק את העיניים שלו, את הלשון שלא תיפול פנימה, לקח כיסא ושם את רגליו של סבא עליו.
"ניקי, יהיה בסדר מותק. הכול יהיה בסדר" ניסה להרגיע אותי וליטף את ראשי.
בזמן שלקחו את סבא על האלונקה, בכיתי על כתפו של רון. "הוא יהיה בסדר.. סתכלי עלי, הוא יהיה בסדר!" אמר והסתכל לי לתוך העיניים. "ומה.. ומה אם.. אם יקרה לו משהו?אני אמות.. קודם דניאל, עכשיו סבא שהתמוטט.. מה הלאה!? מה? אוףף.. אני לא יכולה יותר.." חיבקתי אותו חזק. ממש. בכיתי ובכיתי.. 'ומה אם באמת יקרה לו משהו?'
"ששש.. הכול יהיה בסדר, תראי הוא יחזור הביתה ואפילו יתחיל לרקוד לך פה." חייך אלי.. ואני חייכתי.. איך הוא תמיד מצליח להעלות לי חיוך ברגעים קשים? איך? איזה מקסים הוא..
בכיתי.. עוד הפעם, עוד הפעם בגלל מישהו שכול כך קרוב אלי. הסתכלתי על השמים השחורים של הלילה, והתחלתי להתפלל לאלוקים 'אלוהים, אף פעם לא ביקשתי ממך משו.. אולי דברים קטנים.. אבל משו כזה.. לא ביקשתי.. אבל עכשיו אני מבקשת, אני מתחננת מכול ליבי, אל תיקח לי אותו. רק שיתעורר.. בבקשה ממך אלוקים. אתה מסוגל להכול- אז עשה זאת.. בשבילי.. בבקשה.. פעם אחת'.
נכנסתי הביתה ואחרי נכנס רון. התחלתי להתקשר לאמא, להודיע לה..
"הלו?" אמא שאלה תוך כדי שינה, היה לה קול כול כך רך ונעים..
"אמא" פרצתי בבכי " סבא בבית חולי, הוא התמוטט.." המשכתי לבכות.
"מה? רגע, איזה בית חולים? מה קרה?" שאלה בבהלה, לאחר שהקצה משנתה לגמרי.
"הוא בקפלן.. הוא התמוטט. אני שמעתי רעשים מהסלון והוא שכב על הריצפה.." המשכתי לבכות..
"טוב, אני בדרך לשם!"אמרה בהחלטיות.. ואז נפל לי האיסמון. איפה אבא? הוא היה אמור להיות בבית מזמן, ולא ראיתי אותו בחדר. מה קורה כאן??
הלכתי לחדר שלהם, ובוני שכב שם על המיטה.
"איפה הוא לעזעזל?!" התעצבנתי.
"מי?" שאל רון.
"אבא שלי, הוא היה אמור להיות כאן לפני שעות!" עניתי בכעס. חייגתי לפלא' שלו.
"אבא?! איפה אתה??" צעקתי עליו.
"אני עם אמא בדרך לבית חולים. במקום לחזור הביתה נסעתי לילנה (דודה שלי, אחותה של אמא), נסעתי לעשות לה הפתעה וזה.. מה את עצבנית?" אמר בטון כזה רגוע, שאני כמעט התפוצצתי!
"מה אני עצבנית? מה אני עצבנית? אתה לא בבית, סבא מתמוטט ואני צריכה להתמודד עם הכול לבד.. תודה רבה שהודעת לי שאתה אצל אמא! אני דאגתי, תתקשרו להגיד לי אחרי זה מה עם סבא!" ניתקתי.
הם לא יכלו להודיע לי? וואי.. איזה הורים מתחשבים! חבל על הזמן! מה אני? עז? התיישבתי בחוזקה על הספה שלנו, ורון הגיש לי כוס מים.
"תודה" חייכתי אליו.
"אל תדאגי, הכול יהיה בסדר. אני חושב שכדאי ללכת לישון מחר בבוקר נקום וניסע לבית חולים." הוא ליטף לי את הלחי בצורה כול כך עדינה, חייכתי. איך אפשר שלא?
"תודה, תדה על הכול רון. אני בחיים לא אשכח לך את זה" אמרתי בחיוך.
התקרבתי אליו, לאט. ונשקתי לו כול כך בעדינות על השפתיים שעברו בי מליון צמרמורות נעימות בכול הגוף, וכך גם בגופו. הוא לקח את לחיי וקירב אותי אליוו יותר, ככה נסחפנו לנשיקה סוערת ומלאת תשוקה. התנשקנו בצורה מדהימה, הלשונות שלנו התערבבו וההרגשה הייתה מעולה! ליטפתי לו את הראש, את השיער המדהים שלו. והוא ליטף את הצוואר שלי.. בליטופים נעימים ורכים כאלה.. ואז התנתקנו. חייכתי והסמקתי, הוא חייך חיוך רחב מכול חיוך שראיתי אי פעם.
התרגשתי מהנשיקה הזו כאילו שהייתה הראשונה שלי, בחיים שלי לא נהנתי ככה מנשיקה.
"אני אוהב אותך.." אמר פתאום. המילים הדהדו לי בראש 'אוהב אותך' לא ידעתי מה להגיד לו. כי אני כן הרגשתי דברים עזים וחדשים כלפיו , אבל לאהוב, לא יכולתי לענות לו. לא רציתי לפגוע אך גם לא רציתי לשקר. אז שתקתי והורדתי את העיניים. הוא הבין אותי ואמר :" תראי, אני אוהב אותך. איני יודע מה את מרגישה כלפי, אבל אני אחכה לך, תמיד.." והתחיל להתקדם לכיוון הדלת. לא יכולתי לתת לו ללכת, בכול זאת- אני כן מרגישה רגשות עזים ביותר כלפיו, אבל עדיין חשבתי שאני מרגישה משהו גם כלפי אסף (מי שלא זוכר, זה האקס שלי).
"רון" אמרתי בקשיחות אך בעדינות רבה.
"מה ניקול? אני מצטער, לא הייתי צריך להגיד את זה.." אמר הומשיך ללכת לכיוון הדלת. הלכתי אחריו במהירות ותפסתי בידו, קירבתי את פניו אלי.
"תקשיב, אני לא יודעת מה אני מרגישה. אני נורא מבולבלת אחרי הכול.. מה שאני כן יודעת זה שאני יכולה, אני מסוגלת, אני רוצה לאהוב אותך" ליטפתי את פניו בעדינות "תחכה לי, ואני אנסה שלא לגרום לך לחכות לי יותר מדי.." נשקתי על שפתיו בעדינות.
ואז הוא פשוט הסתובב והלך באמצע הלילה. נשארתי לבדי, פשוט עומדת ומסתכלת איך הוא נלעם ומשאיר בי טעם של עוד...
~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.
אהבתם?
אהבתי ת'חלק עם הנשיקה ^.^
מחכה תגובות =]
שלכם, באהבה...
לרה :]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lil_angel_16
