היום היה לי ראיון עבודה.

ניסיתי להתקבל לעבודה שבה עוזרים לילדים יהודים בבית ספר יהודי ללמוד עברית כדי לקרוא את התנך בבר\ת מצווה.

זה 16 דקות מהבית שלי, יצאתי ב-3 ורבע כשקבעתי עם המנהל ב3 וחצי, ונחשו מה-

איחרתי בחצי שעה.

חצי שעה לקח לנו למצוא את המקום, אלוהים, איפה תוקעים בתי כנסת.

בכל מקרה, הראיון לקח 10 דק', אני יכולה לעבוד שם שעתיים בשבוע ולקבל $10 דולר לשעה כל יום רביעי.

השאלה היא, יתנו לי לעבוד כאן בכלל??

אם כן ואם לא, מה שבטוח הוא שכנראה אצטרך להתפרנס כבייביסיטר.

~

בבית הספר ממש קשה לי.

יש טונה שיעורים, הגב שלי כואב מהספרים הכבדים שמדי פעם אנחנו סוחבים הביתה והבחנים הולכים לי או טוב מאוד או גרוע.

אני מקווה שהכל בגלל השבוע- שבועיים הראשונים, שהכל הולך להיות בסדר ושהגב שלי לא יכאב.

עדיין אי אפשר לראות את הציונים באינטרנט, אז גם חוסר המודעות מעיק עליי.

אין לי זמן לעשות ספורט ואני רק יושבת בבית וקוראת מאמרים או מכינה שיעורים, דיי סיוט.

מחר אלך למכון כושר לשחות קצת ולהשתחרר, אני קצת עצבנית.

~

מישהו לעזאזל מוכן להסביר לי על הניסוי המוזר\מטורף שעשו בצרפת או וואטאבר שאמר שזה סוף העולם או משהו?

בעצם עדיף לי כבר לא לדעת.

אחרי ששמעתי את השמועות הקטנות בבלוגים חשבתי איך הייתי מרגישה אם עכשיו היה סוף העולם.

זה היה ממש מפחיד.

אני, כאן, תקועה באמריקה ופתאום העולם מסתיים.

ואיך הוא בכלל יסתיים? שמעתי שטויות על חורים שחורים מה שיש בשפע בחלל אבל החליטו להמציא שיש כאלה שקרובים לכדור הארץ,

ולמדתי במדעים על חורים שחורים ואם אסטרונאוט או כל דבר אחר ייכנס לשם הוא יישאב ותיאורתית ייקטן ויעלם איכשהו. לא זוכרת.

בכל מקרה, מעניין מה היינו רואים. את כדור הארץ נשאב, ולאט לאט אנחנו נקטנים ומאבדים משמעות ובעצם כל החיים שלנו מסתיימים בזה הרגע.

למשל אני, שעברתי דיי הרבה כדי להגיע לאמריקה בלי הורים וללמוד כאן גם השנה והכל, בשביל מה כל זה היה אם עוד מעט היה סוף העולם?

לפחות הרווחתי 14 שנה.

ממש מעניין אותי כל הדברים והתיאוריות של משמעות החיים, מדע ודת ואנחנו גם לומדים על זה בכמעט כל המקוצעות בבית הספר (חוץ מגיאומטריה) אבל אני לא מפחדת מזה וגם לא אובססיבית ככה שזה לא מטריד אותי.

ואם שוב מדברים על בצפר והמערכת שלי, ספורט הורג אותי.

עכשיו שתבינו, המערכת היא כל יום כמו שאמרתי, מה שאומר שיש לי ספורט כל יום. למזלי זה לא כמו בישראל שבאותו היום צריך ללבוש משהו ספורטיבי (כאילו שהתלבושת אחידה גם ככה לא סמרטותית מדי כדי לעשות ספורט בה) אלא שיש לנו לוקרים וחדר נפרד לבנים ובנות ואנחנו פשוט מחליפים בגדים לבגדים ספורטיביים ונעליים.

בכל מקרה, עוד ניגוד לישראל הוא האווירה שבה השיעור מתנהל. בהתחלה אנחנו עושים מתיכות ושכיבות שמיכה (קשה במיוחד ומי אם העצלנים שבנינו יודע כמה זה מעצבן) ואז יוצאים החוצה למגרשים ומשחקים פריזבי (נכון לעכשיו) עם קבוצות וצבעים ונקודות ודברים.

אני מחכה שכבר נשחק טניס.

מה שמאוד מוזר הוא שיש לנו שיעורי בית בשיעור ספורט! אנחנו צריכים לענות על שאלות שהן בעצם על חוקי המשחקים והשיט הזה.

~

אין לי מצב רוח בזמן האחרון, אני עייפה ומחכה למצוא את השלווה שוב.

מקווה שאחרי שחייה מחר זה יעבור .

ביי בנתיים, לילה טוב,

אני מקווה שלכם כן קל ונעים בבית הספר.