בזמן האחרון שואלים אותי מה המצב;

אין לי תשובה נורמאלית. חיים.

לא מצוין, לא מעצבן, לא נחמד, לא רע,

פשוט חיים.

אני במין תקופה כזאת שתעבור הלאה, שאין לה הגדרה.

ביום רביעי חזרתי מבית הספר בשעה 1:30;

בשתיים התחלתי לעבוד על השיעורים ועד 11 וחצי בלילה ישבתי ופשוט עשיתי שיעורים.

כאבו לי העיניים ונרדם לי התחת, אבל זה מה שהיה.

לפחות עכשיו סופ"ש ואני מתרעננת קצת.

אל תחשבו על ספורט או אפילו הליכה מרעננת, כי גשום.

מה שנותר לי לעשות הוא לקפץ בבית.

היום קיבלתי את התוצאות של המיצב שעשיתי במתמטיקה בשנה שעברה.

קיבלתי 421 מתוך 570 כש400 זה עובר.

אני ברמה 3.

אני לא חכמה.

אני דיכאונית ואני יודעת, ואני לא סובלת את זה, והפוסטים שלי רציניים ולא לטעמי,

והכל לא בסדר, אבל ככה זה כשאת מתבגרת שמנסה להסביר מה קורה לך וכולם רואים את זה כבלה בלה בלה.

היה פוסט שמח בזמן האחרון?

תמונת מצב:

נשתמע בפוסט הבא בתקווה שיהיה יותר מגוון וחייכני,

מאיקי.