|
כינוי:
ToxicMelody בת: 33 MSN:
Askתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2010
באמת בלוק
I'm Full of anger about my self, inside my self.
זה הגיוני שאדם לא מסתדר עם עצמו?
זה כמו מלחמה עצמית.
זה שני צדדים שהפער ביניהם כה גדול, האש והמים, והכל קורה בפנים.
וחשבתי שזה עבר, אבל בזמן האחרון זה רק מראה לי שוב את פניו.
חשבתי שהצלחתי..
ואני מנסה לחשוב מה עוד אפשר לעשות.
כולם אומרים תמיד תלכי אחר ליבך,
הבעיה היא, שאני מעולם לא ידעתי באמת מה הוא רוצה.
יש שיראו אותי כאדם שמודע לעצמו מאוד,
ויש שיראו אותי כאדם שלא מבין את עצמו בכלל.
וזה אירוני, כי שניהם נכונים.
אני יודעת בדיוק מה ישתנה מאז, ולמה זה חזר עכשיו,
אבל אני לא אוהבת את הסיבה הזאת.
היה לי את הביטחון שהוביל אותי לכל אורך הדרך הזאת,
זה שאיתו, ולא משנה מי מסביבי, תמיד נהנתי והייתי עצמי, ולא פחדתי להרחיק, להדחיק, לדחות, לסלק.
וגם אם הוא לא היה ליד.
אבל אני צריכה לעמוד על רגליי בפני עצמי, ולא לחפש במה להאחז בשביל להרגיש בנוח.
אני כבר לא יודעת מה נכון לעשות, ואם הייתי חוזרת לעבר מה באמת הייתי משנה.
וזה לא אמור לקרות לי, החרטה על העבר, זה לא טבעי בשבילי.
אני יודעת שלפעמים אני לא רואה את המצב כמו שהוא, אז אני מסתכלת על כל מצב
מכל הכיוונים, "מתרגמת אותו לשפה האנושית",
וככה אני כבר לא יודעת מה נכון ומה לא. למשל, אם באמת האדם ההוא הרגיש כעס
כלפיי או שהוא לקח את זה בקלות.
צורב להגיד לעצמי את האמת בפרצוף.
זה כמו להיות הבמאי ובאותו ערב לצפות לערב הכי גדול בחייך, לאורות ולעוצמה, לאדרנלין ולריגושים, ואז לגלות שהשחקנים שלך אלה שעבדת איתם על זה במשך כלכך הרבה זמן, שוברים לך ברז.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
