כינוי:
ToxicMelody בת: 33 MSN:
Askתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2010
ד', הייתכן כי אתה קורא פה?
אם כן ספר לי, ואספר לך גם משהו לא נחמד שקשור אליך שגרם לי עכשיו להרגיש כאלו נתתי לעצמי עונש ):
~
אוח, איך אפשר לדעת מה טוב לך באמת, מתי הבחירות שגויות מתי הן נכונות, הרי אי אפשר לחיות בכמה עולמות בכדי לדעת.
| |
White Raven
מאז היום ההוא, שהיא אמרה לו את המשפט ההוא, הוא השתנה ביחס כלפיי. הוא צנח בהתנהגותו לטמפ' היורדת מתחת ל0. ההתנהגות הזאת לא מגיע לי, האדישות מצליפה בי שוב כגורל מר. הוא לא מביע, ואני לא מבינה כבר את הפואנטה של היותנו יחדיו אם אין מהות ועוצמה, ריגושים, השתחררות, שיגעון, להיות אתה. בהתחלה הוטעתי והיה נראה לי כי זה מה שהולך להיות עד שהכל התהפך בבת אחת, ואני לא יודעת אם זאת הייתה מסיכה כמו לפתות ילד בשוקולד מורעל. אולי זו תקופה, אבל גם שינויי מצבי רוח אני לא סובלת, זה מרגיש צביעותי ואנוכי. ובצדק שאני לא סומכת על אף אדם, וטוב שאמרתי לך את זה, וטוב ששאלת.
אני לא צריכה להיות זו שתספוג ותאכל את כל החרא שאתה אכלת בחיים, שזה יבוא בקשר שלנו לידי ביטוי.
אתה לא מחזק, כבר לא מחמיא, לא מקרין ביטחון או אינטימיות, מה שממש חשוב בשבילי, מה שעוצר בעדי מלפתח רגש, אה סליחה, שכחתי שהפסקת להאמין ברגשות חוץ מזה שזאת איזה תרכובת כימית במוח ובלהבלה.
לעולם לא תשתווה לו.
שטחיות, הגיון, ריאלסטיקה מוגזמת, נרקסיסטיות, החלטיות העיוורת לסביבה,
כנראה שאני לא מתאימה להיות עם האדם שאתה עכשיו, אלא לאדם שהיית פעם שקבור בפנים, לפני החרא שאכלת.
כשתרצה באמת לשחרר את עצמך בפניי ולא להיות כלכך מחושב, תאמין לי שיהיה יותר טוב, אבל אתה יודע שאם תשתחרר, תהיה פגיע יותר, ומזה אתה מפחד.
אל תהיה המפלצת שהעבר עשה אותך, אלא תרחיק ממך את האנשים המלאי שליליות הזאת, ותמשיך להיות אתה. ואמרתי גם את זה, אבל לא נראה שקל לשנות את דעתך.
טעית, אצלי זה לא עובד שאם יתייחסו אליי חרא אתנהג יותר יפה, אצלי זה איך שמתייחסים אליי אתייחס לאחרים ביחס שווה. ככה שצריך להתייחס לאחרים איך שהיית רוצה שיתייחסו אליך, לשים את עצמך במקומם במקרים כאלה.
האמת זה לא מגיע לי, בנתיים אני מאופקת, מצפה שהמצב יתהפך, אבל השעון עצר אצלי ממשיך לתקתק, לא אוהבת לבזבז זמן.
אמרת שהשיגעון והאנרגיה נעלמים בשלב מסוים כשמתבגרים בחיים, זה כל כך לא נכון. וחבל שאתה מסתכל על החיים כאל דבר בעל חוקים וכללים עובדתיים שלא משתנים, פשוט חבל. אני לא יודעת אם המטרה הסמויה היא שאני כאן כדי להוציא אותך מהבוץ, או כדי שתאיר את עיניי ותכניס גם אותי קצת לבוץ כי אצלי הגישה (התמימה מידי) והשגויה ולא אצלך, אני לא יודעת לאן זה יוביל.
זה כאלו, עברת למצב של לשרוד, ולא לחיות. ורואים את האדם הטוב שקבור בך, שחוסם עצמו, ולפעמים מזכיר לי את עצמי, לפעמים אתה נותן לי להשקיף על עצמי במראה, ולהבין דברים אחרת, במה שנינו טועים.
מקווה שזה יפסיק וישתנה, כי זה לא כיף לי יותר, והסבלנות שלי כבר אבדה בשלב מסויים בחיים שלי השייך לעבר הרחוק.
אתה לא הספקת להכיר אותי אפילו לא קצת, אני אדם יותר עמוק משחשבת, וכן אני יודעת שגם אתה. האמת, אני לא יודעת גם כמה הסתקרנת להכיר בכלל. והכל קרה יותר מידי מהר.
אני פשוט מתחילה לפקפק בכל. לא השקעת, אולי כבר התעייפת משאר הקשרים והחבלות, אבל אני לא היא המנוחה. ומצטערת, עדיין לא הצלחת להפיל אותי בקסמיך.
You don't deserved me, you'll understand that some day.
וכן, אני פאקינג פאקינג מודה שעדיין יש לי רגשות לאקס שלי ושנפרדתי ממנו למרות הרגש שנשאר ואין בי חרטה כי ההתנתקות הזאת הייתה צריכה להגיע בשלב מסוים ואת האמת שהוא האדם היחיד שקיבל ובאמת הגיע לו האכפתיות והרגש שלי, כמה שזה נשמע קיטשי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
