נשברתי אחרי שנה וחצי. נשברתי וכואב לי. כואב לי ואני מתגעגעת ואני לא רוצה לראות אף אחד אחר ואף אחד אחר אפילו לא מצליח להזיז לי את האישון ואני שונאת את זה שזה בא עכשיו, אין כזה דבר אנשים אטומים הם תמיד נשברים בשלב מסוים גם כשהם מנסים להדחיק את זה מהם.

זה נשמע קיטשי אבל הוא היה שהצליח באמת לגעת. ולא זה לא האקס האחרון, זה האקס הקודם, שהייתי איתו 3 שנים.אני מרגישה כלכך מטומטמת.

הוא לא מדבר איתי בכלל ואני לא מבינה, אפילו לשמור על קשר קטן של רק שיחה פעם בחודש כמו שהבטחנו אחד לשני, כלום. חברה שלו מחזיקה אותו באזיקי אש וזה נורא, מה היא עושה לו. נכנסתי לגלגל נוסטלגיה אני מרגישה מסוחררת. עברתי כלכך הרבה וכאלו כלום.

אני מתה לשלוח לו סמס אבל אני לא עושה את זה. כי אני מפחדת לפגוע בו שוב, להשיג ולהתחרט, אני מפחדת שיש לו רגשות חזקים אליה, אני מפחדת שירקו עליי כמו על איזה חתול שחור ויזרקו אותי בבעיטה. וגם לא אעשה את זה.

אני רוצה לנגן איתך ולשיר כמו פעם ושתחמיא לי כמו שרק אתה יודע, עברנו כלכך הרבה ביחד, אני רוצה שהכל יחזור כאלו כלום לא קרה ושההורים שלך ימשיכו לאהוב אותי, אני רוצה לשמור את הקול שלך ולראות אותך שוב מסתכל עליי במבט הזה שלך עם העיניים הכלכך בהירות ולא אכפת לי שאין לנו את אותו טעם ולא אכפת לי ולא ולא ולא.

אני מרגישה שאין לי רגשות ואין לי משיכה ואין לי תקשורת טובה עם אף אחד אחר.

רבות הדרכים-

"שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי
אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
והסיפור אותו סיפור של מוות ופרידה
שלום געגועים להתראות לאהבה
הזכרונות מאחורי ישארו קפואים
חנות של מזכרות אקנה לי כמה חדשים...

ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור
אני נשבעת אף פעם לא להביט אחור
אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
החברים מאחורי ישארו שלך
במילא הם היו תמיד שם ורק בשבילך...

רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק...

בכל סיום יש התחלה של משהו חדש
ומרחוק אפשר לראות את זה לא מטושטש
האהבה שלך אלי היתה לאזיקים
סגורה בתוך קופסא
נשארת תלויה כמו בובת חוטים
הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן?

רבות הדרכים לאהוב אותך...

שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי
אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן?

כן הכי בטוח זה מרחוק...

כן הכי בטוח זה מרחוק..
רבות הדרכים לאהוב אותך..."

וצבע עיניי רב הופך שחור יותר ויותר ועורי מתחזק כחרסינה. זה לא רגעי וזו לא תקופה בחיים וזה לא משבר שמתקרב לגיל 20 או משהו בסגנון, זה רגע משמעותי, ורק עכשיו אני קולטת.