וואי, עבר המון זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה משהו. חוץ מלהיכנס פעם בכמה הרבה זמן לראות מה התחדש אני לא ממש נכנסת לפה, או לנענע בכלל.
לפני 4 שנים, כשפתחתי את הבלוג הזה זה התחיל ממקום שיהיה לי איפוא לכתוב ולפרוק עול שיושב לי על הלב. ואז הייתי צריכה להפסיק. אבל פתאום הבנתי שאין באמת סיבה שאני לא אמשיך לכתוב פה דברים.
הכל פשוט כל כך מוזר. אני לא יודעת אם זה אכי אני במרחק יומיים מהיומולדת 19, או שזה בגלל ששבוע וחצי הייתי בבית ועכשיו אני חייבת לחזור לשבועיים, אבל משהו קרה לי . משהו התהפך אצלי בפנים והכל נראה כל כך שונה פתאום. אם פעם כל מה שרציתי זה לא להיות בבית אז עכשיו זה בדיוק ההפך. אבל הקטע המוזר הוא שאין לי חרטה על ההחלטה לבקש בסיס סגור. אני לא יודעת מה עובר עליי ואולי זה משבר יומולדת כי אני הולכת לחגוג יומולדת ביום שני ואני לא חושבת שיש מישהו בבסיס שלי שיודע שיש לי יומולדת.. זה הולך להיות אחד הימי הולדת היותר מבאסים שהיו לי בשנים האחרונות.. וזה כולל את זה של שנה שעברה שאת גיל 18 האגדי חגגתי כשחגגנו לבן דוד שלי יומולדת 8.... אצל סבא וסבתא.. ואז היום כולו היה נוראי...
בעיה היא שעשיתי החלטות בחיים שלי ופתאום, תוך זמן די קצר נאלצתי לשנות אותם. אני לא מכירה את עצמי יותר.. היו לי עקרונות, דברים שהאמנתי בהם ופתאום הם השתנו.. לא יודעת מה עובר עליי בזמן האחרון.. אני רק יודעת שזה לא בטוח לטובה.
אז מה ההחלטות שלי לשנה ה 20 לחיי?
1. להיות מאושרת
2. לחייך כל הזמן
3. לעשות את עצמי מאושרת
4. למצוא חבר אבל לא לחפש חבר. אני בהחלט חושבת שבגיל 20 אני יכולה להיות אחרי נשיקה ראשונה ומי יודע מה עוד...
5. וכרגיל כל הדברים שתמיד אני יכולה לאחל לעצמי- בריאות (למרות שזה לא ממש יתחיל ככה...)...
מקווה שזה יעבור לי בקרוב מאוד אבל בינתיים- בהיעדר הגדרה טובה יותר בשפה העברית- דיכאון, או לפחות מיני דיכאון..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
