אומרים שלחצות את גיל ה-40 זהו משבר רציני לנשים.
ובכן, חציתי ולא קרה משהו קטסטרופלי.
זהו תהליך שעוברים, לפחות אני.
המחשבה שלעולם לא אשוב להיות בת 20 וגם בת 30.
המרחק בין הדורות מתבהר ומתחדד.
יש לי כל מיני טייטלים
"אמא של", "דודה של", "אשתו של"
העור כבר לא מאיר פנים...
קמטי השינה בבוקר מאחרים להתיישר...
המחשבות מעמיקות לאורך, לרוחב, לרוח, לנפש
והזיכרון... אויי....
קורה לי המון שאני הולכת לכיוון כלשהו, משהו מסיח את דעתי
ואני ממש לא זוכרת מה רציתי לפני רגע!
האם גם לכם זה קורה?
בתדירות גבוהה?
40 הוא מן אמצע לא הכי אמצעי
מושג החיים מקבל פרופורציה אחרת
וגם מושג המוות.
בסיכום ביניים אוכל להגיד
שעד היום חיי היו מלאים
מעניינים
ואני מקווה להמשיך לשמור על חדוות נעורים
ועל כוחות חיוניים
לעבור עוד 40 שנים נפלאות כשהיו.

Dinner party
dame chris wake