קודם כל, לפני הכל הפוסט הזה ממש לא קשור לסיפור.
בכלל לא.
זה משהו שחשוב שכולכן תדעו.
מראה חיצוני זה ממש לא חשוב! באמת שלא.
את זה הבנתי לפני כמה ימים, בת הדודה הקטנה שלי-בר, ילדה קטנה בת 13 וחצי שלא הספיקה לעשות כלום בחיים שלה,
מרושפזת כרגע בבית חולים במחלקה של ההפרעות אכילה.
ולמה?למה?!
כי היא רק רצתה להרזות, להיראות יותר טוב, ליהיות שלמה עם הגוף שלה.
ולמה זה?
כי אמרו לה שהיא שמנה.
הילדים המפגרים בכיתה שלה ירדו עליה.
אין לי מושג אם הם באמת התכוונו לזה או לא, אני רק יודעת שהיא לקחה את זה ברצינות
ואני אפילו לא שמתי לב לזה, אף אחד לא שם לב לזה.
אפילו לא האחים שלה, ההורים שלה או אני.
שהיא מספרת לי הכל-הכל!
וביום שבת בערב אח שלה התקשר אליי ואמר לי שהיא מאושפזת.
ושהיא מרעיבה את עצמה ומקיאה.
ואני זוכרתשהייתה את התקופה הזאת של'אנה&מיה' בחדשות, בעיתונים ובאינטרנט.
והיא תמיד צחקה ואמרה שלה זה לא יקרה והיא לא תגיע למצב כזה.
שהיא שלמה עם הגוף שלה ולא מעניין אותה מה יגידו עליה!
אבל זה לא נכון, כי עובדה שזה כן קרה לה.
ושהיא כן ניראת כמו ילדה שמרעיבים אותה ולא נותנים לה לאכול.
ולא שהיא הייתה שמנה או משהו.
היא ניראתה טוב מאוד לגילה.
הדבר שהכי זיעזע אותי זה כשבאתי לבקר אותה היא התחילה לצרוח ולבכות שהיא לא רוצה ליהיות פה יותר.
שיעזבו אותה ושפסיקו לנסות להאכיל אותה, כי היא רוצה למות.
ומה שהכי עצוב, זה שהיא לא נותנת לאף אחד להתקרב אליה, היא לא נותנת לתת לה לשתות או לאכול.
היא חושבת שכולם לרעתה.
ו...אני מבקשת..
יודעות מה? לא מבקשת, מתחננת!
אל-תגיעו-למצב-הזה!
זה לא רק סבל עצמי זה גם סבל לסובבים אתכן.
הסיפור המלא:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=581992
ושוב, מצטערת שאין לזה שום קשר לבלוג או משהו.
פשוט הייתי חייבת שמישהו יקרא את זה לפחות.
ואם קראתם אני מקווה שהפנמתם, כי זאת דוגמא שהיא באמת אמיתית, לא איזה אחת מתוך סיפור באיזה בלוג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
