im the ultra modern version of the american girl dont feel good but dont feel bad cuz me you see im nuthing..
אני יודעת שהרבה זמן לא כתבתי פה אפשר להגיד שהייתי דיי עסוקה במטרה שכתבתי בפוסט הקודם..והמצב היה באמת בסדר עד עכשיו תלוי איך אתם מגדירים בסדר בהתחלה זה היה סיוט הייתי כל הזמן עייפה לא יכולתי כמעט לקום בבוקר לבית ספר ואחרי בית ספר הייתי רוב הזמן או על הספה או ישנה בואו נגיד ש300 קלוריות ליום לא גורם לגוף שלי לתפקד ולהיות מלא אנרגיות אז התחלטתי לקחת ויטמינים בעיקר של ברזל כי בנוסף לכל הבעיה הזאת ( שומן) אני גם אנמית ובכללי אני גם צמחונית ( לידע כללי אנמיה היא מחלה שנגרמת מחוסר ברזל והמוגלובין בדם והתופעות שלה היא בעיקר עייפות וסחרחורות וחולשה כללית ורוב הברזל שנצרך באוכל בא מבשר - שיעורי ביולוגיה השתלמו =]) אבל כל המצב הזה הכניס אותי לדיכאון שרק החמיר כשעליתי על המשקל וראיתי שאני שוקלת 2 קילו יותר רציתי למות פשוט למות אז שיניתי גישה העלתי את כמות הקלוריות ל600 והתחלטי עם ויטמינים והוספתי אימוני ספורט כל יום בערב שכוללים 20 דקות על ההליכון לעלות ולרדת 30 מדרגות שבבית שלי 10 פעמים וסטים של כפיפות ואימוני בטן שלמדתי בשיעור ספורט בבית ספר בנוסף אני גם במירוץ שיש לי בבית ספר ככה שיש לי אימונים אליו פעם בשבוע שאני רצה בהם כרגע בין קילומטר ל2 וזה יגדל עם הזמן.. ומאז שהתחלתי התוצאות היו מדהימות מהפעם האחרונה שכתבתי פה ירדתי כבר למידה 0 בג'ינסים בחברות כמו פיוטה ורד זד וכל אלה ובקרוקר 25 ובחולצות ובבגדים הכל או S או EXTRA S ובאמת התחלתי לאהוב את הגוף שלי להרגיש טוב עם עצמי ולהפסיק עם המשלשלים (סורי על הפירוט אבל זה בלוג מותר לי) ואפילו התחלתי לאכול קצת יותר לשתות איסקפה לייט שזה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם (כמובן שהייתי מקצצת בארוחת בוקר וצהריים בשבילו - אבל זה שווה את זה) ולא הרגשתי פרה ,שמנה, קבב, דבה, מפלצת,גוש שומן כבר הרבה הרבה זמן עד היום קמתי בבוקר לבית ספר כמו בכל יום וחיפשתי מה ללבוש ומדדתי כל בגד שיש לי בארון באמת שכל בגד שיש ובכולם הרגשתי כמו פרה וגם נראיתי ככה רציתי למות נכנסתי להיסטריה וניסיתי למצוא בגדים שלא ישמינו גם אם לבשתי אותם אתמול והכל השמין אותי השמין זה מילים עדינות העצים אותי גרם לי להראות כמו גוש של שומן מתנדנד כמה שאני שונאת שומן את זה שיש במותניים בעיקר הלוואי שיכולתי לשאוב אותו החוצה ..בקיצור נכנסתי להיסטריה וחטפתי התקף עצבים העפתי את כל הגדים שהיולי בארון לרצפה מגירות והוצאתי את המראה מהחדר בכיתי כמו לא יודעת מה זחלתי למטה ולא יצאתי ממנה עד השיעור הפרטי שהיה לי בארבע אמא שלי מסכנה לא הבינה מה קרה לחדר שלי בכלל ..אבל אני פשוט בהרגשה זוועתית ואין לי אף אחד לדבר איתו על זה חברות שלי כבר שמו לב לאנה שלי והבטחתי להם שאני יאכל כמו בן אדם והם בסך הכל דואגות לי אני יודעת אבל הם לא מסוגלות להבין האמת שגם אני מתחילה כבר לא להבין מה יכול להשתנות ביום באמת השמנתי בלילה אחד ? כי אתמול נראיתי מושלם..או שאני פשוט חולה הרבה יותר ממה שחשבתי ..אני קצת מפחדת אם להיות כנה איתכם ככה החיים שלי יראו מעכשיו חיה בין התקף להתקף כי הרי ברור שעכשיו אני חייבת לחזור לדיאטה הקודמת ולמשלשים ולהכל כי אני לא יכולה להיות שמנה ! אני פשוט לא יכולה ואני גם לא איהיה! ואם אני צריכה להרזות עוד אני ירזה עוד! א-נ-י ל-א י-ה-י-ה ש-מ-נ-ה!!!
אני מרגישה כאילו יש לי פיצול אישיות כאילו יש צד שאומר אל תאכלי אל תאכלי את יודעת שתרגישי זוועה אחר כך זה לא שווה את זה זה לא שווה את זה חתיכת פרה שמנה ומכוערת זה לא שווה את זה! וצד אחר אומר את מתקרבת לנקודת האל חזור תסתובבי ותכלי לקבל עזרה תלכי לקבל עזרה!! אבל מה אם עברתי כבר את נקודת האל חזור??
וחוץ מי זה מי יעזור לי אם אני יגיד את זה לאמא שלי היא תשלח אותי לפסיכולוגית ולטיפולים כאלה תשים בבית דברים משמינים שאני לא מרשה להכניס ואז אני יאכל כי לשוקולד אני פשוט לא יכולה להגיד לא... אם אני יספר לסקיפ הוא יכעס כ"כ יכעס הוא לא יבין את הבעיה הוא יגיד לי תאכלי וזהו.
אני פשוט מרגישה זוועה ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
