תקציר מהפרק הקודם:

"לא מתוקה מיטל לא כאן היא....."

"מה היא?" קטעתי אותה
"היא בטיפול נמרץ.. אתמול היא לא הצליחה לנשום ומנסים לחשוב מה לעשות לה... בנתיים היא עם מכונה שנותנת לה אוויר."
"ומתי היא תיהיה בסדר?" שאלתי אותה
"אולי הרופאים ינסו להשתיל לה ריאה של אדם אחר או בנתיים ריאה מלאכותית" אמרה אמה
"אה.. את תוכלי להודיע לי כשיסימו לה את כל הטיפולים וכשהיא תיהיה בסדר?" שאלתי את אמה
"כן אין בעיה" אמרה אמה
"אפילו אם זה יהיה ממש מאוחר זה לא משנה לי" אמרתי
"טוב.. תודה מתוקה שבאת לבקר" אמרה אמה
"בבקשה.. אז אני הולכת תדברי איתי אם תצטרכי משהו" אמרתי
"טוב.. ביי חמודה" אמרה אמה
יצאתי משם בהרגשה נוראית..
לא סיפרתי שום דבר למיטל ועכשיו היא במצב כל כך נורא.
החלטתי שאם אני כבר כאן בעיר שלי אז אני ילך לבקר את לירון. בתקווה שההורים שלי לא תכננו לי משהו..
-בנתיים במכונית-
"נו מתי נספר לה?" שאלה אמי
"נספר לה כשיהיה הזמן" אמר אבי
"טוב.."אמרה אמי
"הנה היא באה" אמר אבי
נכנסתי למכונית..
"נו מתוקה איך היה?" שאלה אמי
"לא טוב.." אמרתי
"מה קרה? אם את לא רוצה לדבר על זה את לא חייבת" שאלה אמי
"מיטל בטיפול נמרץ" אמרתי והדמעות חנקו אותי בגרון
"מה? מה קרה לה?" שאלה אמי
"אתמול בלילה היא לא הצליחה לנשום" אמרתי
"אתם יכולים לקחת אותי ללירון? אני רוצה לדבר איתו.." אמרתי
"כן אין בעיה מתוקה" אמרה אמי
"איפה הוא גר?" שאל אבי
"תפנה פה שמאלה תמשיך ישר ואז תפנה ימינה" אמרתי
האמת שלא רציתי לדבר עם אף אחד אבל הייתי חייבת לדבר עם לירון..
הדלקתי את האייפוד ושמתי את האוזניות רציתי לפחות לכמה דקות להתנתק מהעולם..
הגענו לבית של לירון.. יצאתי מהמכונית והלכתי לכיוון הבית..
ראיתי את הבית שלי ואת הבית של מיטל.. התגעגתי לימים שהיינו הולכים כולם ביחד לבית הספר ושסתם היינו נפגשים
דפקתי בדלתו של לירון ואמא שלו פתחה לי את הדלת
"היי מתוקה" היא אמרה
"היי"אמרתי
"כמה זמן לא רואים אותך " אמרה אמו
"כן.. לירון סיפר לך?" אמרתי
"כן.. אני מאוד שמחה בשבילך מתוקה.. אם את רוצה אז לירון למעלה" אמרה
"אוקי תודה" אמרתי ועליתי לחדרו של לירון
דפקתי בדלתו והוא אמר רגע בקולו המתוק..
"יואו מאמי מה את עושה פה?" שאל
"הלכתי לבקר את מיטל ואמרתי אם אני כבר פה אז אני יבוא לבקר אותך" אמרתי
"אני שמח שבאת.. בואי תיכנסי" אמר
נכנסתי לחדר
"בואי שבי" אמר לירון והזיז את כל הדברים שהיו לו על המיטה
"התגעגתי אלייך" אמרתי
"גם אני אלייך" אמר
"תקשיב אני רוצה לדבר איתך" אמרתי
"מה קרה מאמי?" שאל לירון והתקרב אליי כדי לתת לי נשיקה
דחפתי אותו קצת..
"מה קרה מאמי?" אמר לירון
"אי אפשר שניהיה ככה" אמרתי
"למה מאמי?" שאל לירון
"מה למה.. אנחנו לא נוכל להיפגש אנחנו רחוקים אחד מהשניה.. אתה בטח תפגוש בנות יותר יפות ממני.. אני יפגוש בנים.
 זה לא ילך ככה" אמרתי
"אבל את יודעת שאני לא כזה" אמר לירון
"אני יודעת שאתה לא כזה אבל זה פשוט בלתי אפשרי" אמרתי
"מאמי אבל אני אוהב אותך" אמר לירון
"גם אני מאוד אוהבת אותך אבל זה פשוט לא אפשרי" אמרתי
התקרבתי לכיוון הדלת..
"לא מאמי חכי" אמר לירון.......

אני יודעת שזה עלה אחרי המון זמן..

פשוט באמת שאני בקושי בבית

אני ממש מקווה לכתוב עכשיו כמה פרקים..

אני ישתדל באמת לכתוב כמה פרקים ואז לא תיהיה בעיה של איחורים וכ'ו..

אז אהבתם?!

אני כה (:

♥ ♥

הכותבת (: