תקציר מהפרק הקודם:

הרגשתי רטט בכיס..
נבהלתי לרגע ואז גיליתי שזה הפלאפון שלי..
הסתכלתי על הצג זה היה...........

לירון?
אולי זה לא הוא..
"הלו" עניתי בלחישה
"מאמי את בטח שמעת בחדשות מה קרה.. אם את אומרת לי שאת אוהבת אותי ושלא התכוונת להיפרד ממני אני לא קופץ" אמר לירון
"לירון אני מתה עליך.. אבל אני לא יכולה שניהיה ככה.. אני לא יכולה ככה מצטערת" אמרתי
שמעתי מהצד השני צרחות ואמבולנסים
נבהלתי..
אני לא מאמינה אני גרמתי לו לקפוץ.. ואולי הרגתי אותו.
שברתי את ליבו!
אני פשוט מגעילה..
ניתקתי את השיחה כי לא יכולתי לשמוע את הצרחות והקולות האלה.
התחלתי לבכות.. לא יכולתי יותר.
"מה קרה?" שאלה אמי
"כלום.." אמרתי
הגענו הביתה וישר עליתי לחדרי.
הסתכלתי על התמונה שאני ולירון שם ביחד.
"כמה היינו מאושרים" מלמלתי לעצמי
נזכרתי בכל הדברים שעשינו ביחד.
רציתי להתקשר לאמו של לירון.. אבל פחדתי פשוט פחדתי. לא רציתי שהיא תכעס עליי.
החלטתי שאם יהיה משהו חשוב היא תתקשר אליי לא?
החלטתי בנתיים לא להתקשר אלייה.
"אבל מה אני עושה עכשיו?" מלמלתי לעצמי
אני צריכה להתחיל ללמוד בבית ספר חדש..
איך זה יהיה לי?
טוב.. אני יעשה כמו מה שתכננתי לפני שמצאנו את אבי..
אני ילך ל..
פנימיה!
ירדתי למטה והחלטתי לדבר עם אמי
"אמא" צעקתי
"כן מתוקה.. אני במטבח" צעקה אמי בחזרה
"את זוכרת שרציתי בסוף להירשם לבית ספר רגיל  ולא לפנימיה?" שאלתי
"כן" אמרה
"אז התחרטתי.. אני רוצה ללכת לפנימיה."אמרתי
"אוקי מתוקה.. איך שאת רוצה" אמרה אמי
"אוקי! אז מתי אני יתחיל?" שאלתי
"מתי שתרצי.. אני ידבר עם אבא ותחליטי על יום ותלכי מתי שתרצי" אמרה
"אוקי.. תודה אמא! אני בנתיים יתחיל לארוז דברים חשובים" אמרתי
"טוב מותק.. אם את צריכה עזרה תאמרי לי ואני יעזור לך.." אמרה אמי
עליתי לחדרי והתחלתי לארוז..
התרגשתי מהרעיון שאני יגור בבית ספר הזה..
הוא היה כל כך יפה.
ואני כל כך רציתי לעבור אליו.
וגם הילדים נראים שם מאוד נחמדים.
ואני גם יראה את אבי שם.
אני ממש רוצה ללכת לשם!
לקחתי 2 מזוודות שלי.
הרי אני צריכה הרבה דברים
ארזתי המון המון בגדים.
שמתי איפור.
כל מה שיכולתי.
הסתכלתי על השולחן וראיתי את המחשב שלי.
החלטתי שאני יקח גם אותו איתי!
כדי שככה אני יוכל להיות בקשר עם מיטל
אבל באיזה יום אני ילך?
החלטתי שבעוד יומים שלושה.
ככה שיהיה לי עוד קצת זמן להתארגן
וגם אני צריכה לקנות דברים ללימודים..
ארזתי עוד כמה דברים וירדתי למטה.
"נו מותק.. ארזת?" שאלה אמי
"כן.. כמה שהספקתי" אמרתי
"את צריכה עזרה?" שאלה אמי
"אולי בסידור הבגדים" אמרתי
"אוקי מתוקה! את רוצה שנעלה או שאחר כך?" אמרה
"איך שבא לך" אמרתי
"אוקי.. אז בואי נעלה" אמרה
עלינו למעלה פתחנו את הדלת ו..............

אני יודעת שלא עידכנתי דיי הרבה זמן..

כתבתי את הפרק ממזמן ולא היה לי איך לסיים אותו..

חשבתי ובסוף מצאתי איך XD

עכשיו אני בבית..

אני חולה :(

אז סיימתי אותו..

מקווה שאהבתם!

♥ ♥

הכותבת (: