חברים הם מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר הכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף.

למעוניינים בתמונות מההתחרפנות עם הבנות בארנה,

מוזמנים להיכנס למקושרים שלי :

http://www.mekusharim.co.il/AlbumView.aspx?AlbumId=2103242

ספפפרד אלופת אירופה ! לא שזה מעניין אותי,

רציתי את פורטוגל, איטליה ורוסיה, כשהן עפו זה כבר לא עניין אותי.

בכל מקרה, נחמד .

לא ציפיתי לחופש כזה, אבל זה חופש.

להית' D:

עריכה, 23:51

רק עכשיו ראיתי, עברנו ת17,000 . מאגניב [:

החופש הזה התחיל ממש טוב

אני נחה בעיקר, יש לי בייביסיטר כמה פעמים בשבוע, אני יוצאת. כייף לי [=

תמיד בחופש יש הרגשה של משהו אחר.

עוד לא בדיוק הפנמתי שחופש, אבל הפנמתי שאין בצפר, וזה כבר משהו.

נחמד לא לקום ב7 [למרות שאני מפתיעה את עצמי ואני קמה כל יום בסביבות 9 שזה ממש מוקדם למה שציפיתי.]

בכל מקרה, אני די לחוצה עם העבודות של החופש, כל הנושאים כבר ברחו לי מהראש ואני לא ממש מצליחה משהו.

אני כ"כ לא רוצה לקבל בבוחן הזה בתחילת שנה הבאה פחות מ70 ולרדת ללמוד בהקבצה ב'.

בכל מקרה, שיהיה לכם חופש נעים 3 >

:) א ו ו ו ו ו ו ו ו ו ר ן 

התחיל החופש, רשמית, ואיכשהו. בכל זאת, כמו כל פעם, ההרגשה שבאמת חופש והאסימון ייפול רק בשלב יותר מאוחר.

בשלב כזה של יום ראשון, שאני אקום בשבע ואתחיל להתארגן לבצפר ואז אזכר שיש לי אפשרות חודשיים לא להיות שם..

ואז מנסים להירדם, ולא מצליחים, כמובן. ואז כבר מתחילים לצאת, ולישון הרבה יותר, ולראות פחות חברים וילדים מהשכבה.

אבל באמת עושים חיים.

אני רק מקווה שיהיה חופש נעים, רגוע, מהנה.

שאני אצליח לממש את כל התוכניות והציפיות שלי.

אני באמת מקווה לחופש אחר, עם מנוחה, לפני הלחץ האמיתי.

כיתה ט'….

אז תהנו חמודים, בחופש ובכלל.

וכאלה מהיסודי, לכם נשארו רק עוד עשרה ימים.

וכמו שאמרתי לאח שלי בכיתה ה'.. "ביום ראשון כשאתה קם, תשתדל שלא לעשות רעש, יש ילדים שלא יקומו ביום הזה ללמוד". D:

רק בשביל להגיד לו את זה ולראות את הפרצוף שלו נופל היה שווה שהחופש כבר יגיע.

היה היום ממש כייף בבצפר, לפחות אני נהניתי. קנינו והכנו לנירה המון דברים.

היה נחמד להרגיש את החופש, להרגיש את האושר והאווירה השונה שבאוויר.

להיפרד מחברים, להתחבק כ"כ הרבה.

מהתעודה אני לא בדיוק מרוצה, כן שיפרתי בכמה מקצועות מהמחצית הקודמת וכן השקעתי במחצית הזו, מאוד.

אבל יש מורים שלא משנה מה אני אעשה הם לא יראו את זה, לא משנה כמה אני אקבל במבחנים ואעשה את כל השיעורים זה לא יעזור לי כדי לשפר את הציון.

אנגלית, מתמטיקה, ספורט. מקצועות כ"כ חשובים, הכי חשובים, מבחינתי.

דווקא בהם כ"כ הדרדרתי, למרות כל ההשקעה.

אני לא בטוחה שאני אמשיך בט' ליהיות בהקבצות א'. קשה לי מידי.

למרות שאני יודעת שזה לוותר לעצמי.

[אם חשבתם שאני הולכת לכתוב פה את הממוצע או כמה קיבלתי בכל מקצוע, תשכחו מזה.]

ולמרות כל זה קיבלתי תעודת הצטיינות על הישגים בלימודים.

הייתם צריכים לראות את הפרצוף של אמא.....

ושוב, בפעם האלף. חופשה מהנה ותשמרו על עצמכם חברים 3>

תמונות מהבריכה, עם השכבה. לפני יומיים.

אורןןן (:

השם של הבלוג חדש, כל העיצוב חדש, הכל הכל הכל חדש [:

אהבתם ?

עיצבתי בעצמי, אשמח לשמוע הארות/הערות. 3>

אורן.

רק לא זה, כי זה ממש לא נכון. פשוט שכחו מזה.

אני לא צריכה ולא רוצה את הבלוג הזה יותר. הוא גזל לי יותר מידי זמן ומצברוח.

מבחינתי בלוג זה לא יותר מזבל.

אל תחשבו שאני מתגעגעת, שהבלוג הזה חסר לי, שאני לא יכולה בלעדיו.

הוא גורם לכל ההרגשה הרעה לצאת החוצה.

לחפש, לחפור, לנסות לרחרח ולהבין מה יימשוך קוראים, תגובות, כניסות.

בלוג זה דבר מלא שקרים, התחמקויות, צביעות.

הרי אף אחד לא באמת פורק בבלוג שלו, אף אחד לא באמת מספר הכל בבלוג שלו.

כי ישר כולם שואלים ומתעניינים ודוחפים את האף גם כשזה ממש לא העיניין שלהם.

גם כשמבקשים לא להגיב, שמספרים שעוברת עלינו תקופה רעה יהיו את היוצאי דופן.

אלה שיהיו חייבים להשאיר עקבות, שנדע שהם היו פה. שחלילה לא נשכח.

ודווקא כשצריך עזרה ועידוד וניחומים וכן, אולי גם קצת צומי אז אותם אנשים נעלמים.

לא שואלים, לא מתעניינים כאילו זה לא חשוב כאילו לא אכפת להם.

ואתה הרי יודע שהם נכנסו, ראית אותם.

ואז זה גורם למריבות ולחוסר הבנות. ופתאום אתה תופס את עצמך ומבין כמה אתה בובה על חוט.

כמה כולם לוקחים אותך כמובן מאילו. כמה לא מייחסים לך את החשיבות שמגיעה לך.

בלוג זה זבל בדיוק כמו עוד מיליון אתרים אחרים.

רק עוד שני מבחנים. מחר ומחרתיים, שניהם במתמטיקה. אני חייבת לעבור, חייבת להצליח.

לסיים את השנה הזו כמו שציפיתי.

אוף, לגמור את זה כבר !

ביי.