לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קטל בדרכים


זו אני: הכלבה המסוכנת ביותר,, ההרסנית ביותר והחמודה ביותר בעולם כולו. הצלחתי להשתמש במחשב של בעליי והנה אני כאן חולקת איתכם את סדר יומי ההזוי.

Avatarכינוי: 

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

מה שכנראה עומדות להיות מילותיי האחרונות...


שני דברים שלא קשורים בהכרח זה לזה.
על האומץ.
אמא שלי תמיד מדברת בשיבחו של האומץ. אני יכולה להעיד על עצמי שאני אמיצה לפרקים. אני בעיקר אמיצה כשלילה לידי. אבל לפעמים כמו קרן אור חיוורנית המוצאת דרכה מבעד לחשרת העננים - אני מסוגלת גם לאזור אומץ בלי תמיכתה של השומרת שחורת הפרווה שלי.

על הדפקט.
רעל שעל חיבתו למיטות שונות, מטופשות ונטולות שמץ כבוד עצמי, כבר דובר כאן, מצא לו מיטת אווילים חדשה. להלן תמונתו:




זה בדיוק המקום לציין כי מה שהולם חתול אחד ימיט חורבן וקלון על חתול אחר - שכן האחד הוא דפקט בין דפקטיים והשנייה מלכת העולם והכבוד העצמי.
כן. אינג תעדיף שיתולשו ציפרנייה מאשר להיתפס מתהוללת בצורה מגוחכת וחסרת הידור שכזאת.
לאחר שכל זה נאמר, זאת צוואתי:
ללילה אחותי ושומרת נפשי אני מורישה את הכדור עם הפעמון בפנים. השתמשי בו בתבונה.
לרעל אני מורישה את הקולר האדום עם הנצנצים, היות ומלבד כלבות קטנות וחמודות, רק חתול דפקט ילבש כזה קולר.
לפרייה אני מחזירה אחר כבוד את פוף הפילים הסגול, בצרוף תודה וריגשי אהבה עמוקים. תשמרי היטב על הבת שלי פטיט.
לאבא אני מורישה את הצד שלי במיטה הגדולה.
לאריק אני מורישה את הקערה הכסופה שלי.
לאמא אהובתי היקרה אני משאירה את כל הוני: חתיכת ספוג צהוב שתלשתי מהכורסא בסלון ושתי עצמות שהחבאתי בספה.
אני מקווה שהמוות שמצפה לי יהייה מהיר.

ב ו ר ח ת ...
נכתב על ידי , 3/10/2009 07:46   בקטגוריות אומץ, צוואה, חתולים, עציצים  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


8,439
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מסעות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקטל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קטל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)