ניסים יש רק באגדות

תאונת החיים

>>>פרק א'-תומר<<<

תומר היה ילד רגיל, התעורר, התארגן והלך לבית הספר, היה ממוצע בלימודים, לא הכי מקובל אבל גם לא מהחנונים, אחרי בצפר הלך לפעמים לחוגים או נפגש עם חברים ולפעמים סתם היה בבית ושיחק במחשב, אבל הוא אף פעם לא חשב על הדבר שהולך לקרות, שהכל ישתנה בשנייה, אבל מה לעשות? אי אפשר לנחש כזה דבר...

זה היה פרק קצר כי הוא רק מספר על הדמות הראשית והוא גם לא יצא כזה טוב אבל אני עוד ימשיך...

>>>פרק ב'-ואל תשכח<<<

"ואל תשכח את ארוחת הצהריים שלך" אמרה אמו של תומר "אל תדאגי לא יקרה כלום גם אם אני ישכח"תומר יצא והיה בדרכו לתחנת האוטובוס שתיכח אותו לבצפר, הוא חצה את הכביש והלך לסמטה בקצה הרחוב שם הוא הולך מדי יום, הפעם הוא רגיש מוזר היה משהו בחושך ובריקות שם שנראה לו פשוט מוזר, הוא לא יכל להבין את התחושה, כאילו משהו עומד לקרות...

>>>פרק ג'- 7:55<<<

"לא משנה" הוא חשב "אני בטח מדמיין" הוא יצא מהסמטה, לא היו שום מכוניות חוץ ממכונית אחת שחורה, ממש מבריקה כמו סרטים... לא היה זמן לחשוב הוא ראה שכבר 7:55 ועוד 5 דקות הוא מתחיל ללמוד, הוא התחיל לרוץ....

>>>פרק ד'- כעבור שנה...<<<

"מה זה?" הוא פתאום רואה את עצמו בסלון ביתו, פתאום תלויות שם הרבה תמונות שלו שהוא בכלל לא זכר, זה היה מוזר פתאום נפתחת הדלת ונכנסת אישה, זאת אמא שלו אבל לא כמו שהוא מכיר, הפנים שלה עצובות, הגב שלה עקום, זאת פשוט לא היא!  "תומר!!! אבל איך?" כולה בוכיה "מה זה? מתיחה? תומר שלי נדרס לפני שנה!"  "מה??" תומר אמר "אי סיכוי, זה לא הגיוני!"

כל זאת ועוד בפרק הבא..... (תמיד רציתי לכתוב את זה)

>>>פרק ה'- העד<<<

"תראי אותי!??" "איך יכול היות שזה לא אני?"

"זה אתה?" שאלה בהבעת משאלה שזה הוא.

"כן, מה קרה? הדבר האחרון שאני זוכר זה שרצתי מהסמטה ומכונית שחורה פתאום התחילה לנסוע"

"גופתך אף פעם לא נמצאה, אבל היה עד ראייה שאמר שנדרסת ונחתפת כדי לכסות את הראיות" עכשיו כבר ידעה שזה הוא, חוץ מזה שקצת התבגר היה לו את אותה קול, ואפילו את אותו סימן לידה.

"אם מתתי איך זה הגיוני שאני פה?"

"יש לי כתבה בעיתון אם אתה צריך" אמרה בבכי של שמחה

>>>פרק ו'- זכרונות<<<

"אהההה" צרח בכל הכח אולי מישהו ישמע. זה לא עזר, המקום היה אטום ואף אחד לא שמע.

"תומר?" אמו של תומר ממש נבהלה, "מה קרה?"

"כלום" ענה כשהוא לא מבין בעצמו "אני הולך לעשות מקלחת!"

"לא, אנחנו מתקשרים למשטרה!" ענתה בבהירות

כבר בערב הם (ואביו שהספיק להצתרף גם הוא) למשטרה.

"אנו נערוך בדיקה מקיפה שזה הוא..." ענה השוטר "אבל לפני ספר כל מה שאתה יודע, בוא אחרי" הם נכנסו לחדר חקירה ותומר גילגל את סיפורו, על הבוקר בו הוא נדרס, על העד, ועל החזרה.

תומר לא זכר הרבה.... רק את הקטע מהיום בבוקר..

"וזה הכל?" שאל השוטר

"כן, אם יקרה משהו אני יודיע לך" ענה ויצא מהחדר

"נו, מה קרה, הם הכאיבו לך??" ענתה מבוהלת, הוא היה בפנים כבר יותר משעה

"לא, אמא הם האנשים הטובים!" ענה

"מאיפה לך" חצי בכתה "אולי הם החוטפים!"

"לא נראה לי" תומר ענה והתעלף..