קודם כל, התקבלתי לעבודה בדוכן שווארמה בקניון, שהוא ללא ספק הדוכן שווארמה הכי שולט בכל רחבי נצרת עילית (ואני גם גרה בשכנות לנצרת, שזה מחוז השווארמות והפלאפל באשר הוא, אז ריספקט כפול מאתיים). עד כה היו לי שתי משמרות, באחת מהם אפילו זכיתי להגיש למישהו פלאפל עם טחינה שנוזלת מהקצה. אני מתחילה לזכור את המחירים ללא שום בעיה (שווארמה בלאפה 22, אם אתם ממש מתים לדעת), ואפילו מפיקה הנאה מסויימת מללכת לשם. המשכורת ממוצעת פלוס, אבל זה לפחות משהו, ומשהו זה יותר מכלום.

לפני שבוע וקצת הייתי בתל אביב על מנת לצלם שם כתבה מסויימת. היה סופר כיף שחבל! בילינו שם אני ויוליה כפרה עליה, התחככנו בסטודנטים פלצנים ויפי תואר, ישבתי על בקבוק וודקה עם ערסים בחוף ירושלים, וראינו סוג של מקרוב את יעל מהישרדות. היה שווה. אני שוקלת נסיעה נוספת לתל אביב ביום חמישי. זה יוצא יום המוזיקה הבינלאומי אור סאמטינג, מה שאומר הרבה ריקודים ובלאגנים ברחובות תל אביב. מישהו רוצה להצטרף?

*וגם, כאילו, האקס שלי נראה ממש טוב לאחרונה. אז זה לא שאני רוצה לחזור אליו, אבל... אמרתי כבר שאני מרגישה תסכול מיני? אהה כן? סבבה.

היום הייתה בגרות בתנ"ך. היה צחוקים.

ואם כבר מדברים על בגרויות, אני חייבת לסיים את הבגרות המעפנה שלי בהפקות! זהו, אני צריכה לסיים עם זה כברר! אמן אמן אמן שאני מחר אסיים עם זה, כבר אין לי כוח.

החברות המעפנות שלי הלכו לערב בנות סוער אצל האקס חברה הסופר מעפנה שלי. אני לא מקנאה או משהו, ואני לא ילדותית חלילה, אבל אמן שיישרף לכם הפופקורן! חה חה חה כן זהו, שיישרף להן הפופקורן, ושהשליח פיצה לא יגיע! זה יראה להן מה זה להשאיר אותי מחוץ למסיבה. מחר אני אעשה מסיבת פיג'מות מטורפת, עם נצנצים שנופלים מהתקרה, ואני אראה לחצופה הזאת מה זה לארגן ערבי בנות!

סתם לא, תהנו מתוקות!~טון מתקתק ומזוייף להפליא~.

אני עייפה מתמיד, ובמצב רוח לספר את הדברים המביכים ביותר שאי פעם קרו לי (אואואואו... יש הרבה!), אז אני אסיים בנימה אופטימית את הפוסט הזה.

נעם.