סיפור || המעבר

סליחה שלא עלה פרק בימים האלה

פשוט לא הצלחתי לסיים את הפרק עם מתח..

אז עכשיו סיימתי ואתם יכולים לקרוא ולהגיבב XD

תהנווו

פרק שלוש - ?How Do You Fix a Broken Heart

מלאני ירדה במדרגות הבית והלכה אל המטבח, היא לקחה מהשיש קופסאת דגנים ושפכה אל תוך קערה והוסיפה חלב, היא לקחה כף ועלתה חזרה אל חדרה, היא הוציאה את המחשב נייד שלה מהתיק והתחבה לאיסיקיו לראות עם מי יש לה לדבר כי היא הייתה מאוד משועממת, אף אחד לא היה מחובר וכבר היה אמצע הלילה, פתאום הדלת שלה נפתחה והיא קצת נבהלה, אליסון הציצה מפתח הדלת עם ראשה ומלאני חייכה אליה והיא נכנסה וסגרה את הדלת, היא נשענה על הדלת

"אני לא מצליחה להירדם" אמרה בקול מתוק

"אז בואי, תישני איתי" אמרה מלאני בחיוך ופינתה לה מקום לידה, אליסון חייכה והוציאה לשון, תמיד כשהיא חייכה היא הוציאה את קצה הלשון שלה משמחה, מלאני סגרה את המחשב, ושמה אותו על השידה ליד המיטה וכך גם שמה את קערת הדגנים שלה, היא מהר החליפה בגדים אל בגדי השינה שלה, פתחה את החלון בחדר שתכנס רוח ונשכבה על המיטה וחיבקה את אליסון, היא שמה את המשיכה על שניהן וסגרה את עיניה, אליסון החזיקה בידיה של מלאני וגם סגרה את עיניה, לאחר כמה דקות הם נרדמו לשינה עמוקה.

"יאללה ביי ניפגש כבר" אמר ג'ו ונכנס אל ביתו, ג'סטין הדליק עוד סיגריה ונסע חזרה הביתה, הוא נעצר ליד דלת הבית וסגר את הסיגריה וזרק אותה לחצר של השכנים, הוא אחז בסקייטבורד ונכנס הביתה, הבית היה דומם וחשוך, הוא עלה לחדר שלו ונכנס לשם, הוא הניח את הסקייטבורד שלו הוא הוריד את הסווצ'ר ואת החולצה הוא יצא מהחדר והלך למטבח בתקווה שימצא משהו לשתות, הוא פתח את המקרר ולשמחתו הייתה שישה של רדבול הוא הוציא לו אחד וסגר את המקרר הוא פתח את פחית הרדבול והתחיל לשתות הוא חזר אל חדרו והתיישב על עדן החלון, הוא לקח את קופסאת הסיגריות מכיס המכנסיים והדליק עוד סיגריה אחת, הוא ישב והסתכל על החצר שלהם שהייתה ריקה וירוקה הוא הסתכל רחוק יותר וראה את הגשר שממנו עוברים אל ניו יורק, הם גרו בשכונה ממש קרובה לניו יורק, הוא ראה כמה שלטים מהטיימס קוואר וכבר תכנן שמחר הוא ילך לשם עם רוקסי, הוא המשיך לחקור את האזור ולפתע הוא שמע חלון נפתח וראה את רוקסי יושבת על עדן החלון של החדר שלה

"מעשן בסתר?" שאלה אותו וחייכה,

"מי צריך מסתור?" אמר וחייך בחזרה, "חשבתי.. ומחר אנחנו נוסעים לטיימס קוואר עם הסקייטבורד" אמר ושתה מהרדבול

"סבבה, אבל אני לא על סקייטבורד אחרי הפעם האחרונה" צחקה

"כן.. גם אני במקומך לא הייתי עולה על סקייטבורד אחרי מה שעשית" אמר וצחק

"מה אתה רוצה? אני לא רואה כל כך טוב.. אז לא ראיתי איזה אבן גדולה, מאוד! מולי ונפלתי וכל הילדים שמה הסתכלו עלי" אמרה והשניים צחקו

"את הבכת אותי מאוד" אמר ג'סטין

"אותך הבכתי? אני הובכתי הכי שבעולם, חצוף" אמרה והזיזה את ראשה לצדדים, הייתה שתיקה בין השניים לזמן קצר,

"אז החתונה עוד שמונה ימים" אמר ג'סטין

"כן.. ואנחנו צריכים לדבר עם טום ואוולין בקשר להופעה! יש לי משהו פגז" אמרה בחיוך מסתורי,

"מי אלה טום ואוולין?" שאל ג'סטין וסגר את הסיגריה ושם את הפחית על השולחן בחדר

"הם הזוג שמארגן את החתונה שלהם" אמרה רוקסי, "ואתה זוכר מבריאן ביקש מאיתנו נכון?" הוסיפה

"כן כן אני זוכר, איך אפשר לשכוח שיש לך אחות שכל כמה שניות מזכירה לך" אמר וצחק

"מה אתה רוצה? חשוב לי שבריאן יהנה מהיום הזה" אמרה רוקסי

"הוא יהנה עם העזרה שלך וגם בלי" אמר

"תודה באמת" אמרה לו והפנתה את מבטה אל העיר ניו יורק,

"מה את רוצה? זה נכון" אמר לה. הייתה שתיקה ארוכה בין השניים, רוקסי די נפגעה ממנו אבל בסוף היא הבינה שזה באמת נכון.

"טוב אני הלכתי לישון" אמר ג'סטין,

"לילה טוב.." אמרה רוקסי, הוא נכנס לחדר והוריד את המכנסיים ונשאר רק גם הבוקסר שלו, הוא נכנס מתחת לשמיכה וניסה להירדם ב'ביתו החדש'.

"איך אתה רוצה שהם יגיבו לדבר כזה? שאמא שלהם בכלל לא אמרה להם כלום על המעבר" אמר ריאן וגיא

"אז מה זאת אמא שלהם והם צריכים להבין אותה" אמר גיא "ושיגידו בכלל תודה שיש להם אמא" הוסיף ונאנח

"עם לא שמת לב אבא שלהם לא נמצא איתם והוא נהרג לפני פחות משנה והיא מנחיתה את זה עליהם ככה עכשיו? והם עוד עברו ארץ בגלל זה" אמר ריאן

"מה אכפת לך מה הם חושבים? איך הם מרגישים? אתה לא מכיר אותם בכלל" אמר גיא והתיישב על הכיסא המסתובב של המחשב

"לי אכפת מאנשים" אמר והסתכל עליו החשדנות

"אתה רומז שלי לא אכפת מאנשים?" שאל גיא וריאן הנהן, "טוב עזוב אין לי כוח לדבר איתך" אמר גיא ויצא מהחדר של ריאן, ריאן שכב על המיטה והסתכל על הקיר והשתעמם, לבסוף הוא נרדם. בבוקר הוא התעורר מקצת רעש, הוא הלך לשירותים שהיו בצמוד לחדרו, הוא צחצח שיניים והלך לארון שלו והחליף בגדים, הוא יצא מהחדר וראה את רוקסי וג'סטין רודפים אחד אחרי השני, צועקים וצוחקים. ריאן וגיא הכירו כבר את כולם, בריאן, מלאני ורוקסי, ג'סטין ואליסון, אבא שלהם סיפר להם הכל עליהם וככה גם הטר, הם היו בקשר טוב עם הטר, הם הכירו אותה אפילו לפני שבעלה נפטר, היא הייתה נוסעת אליהם כמעט כל חודשיים, היא הייתה חברה של אמא שלהם. שאותה הם אפילו לא זכו להכיר כל כך טוב. ריאן ירד במדרגות וראה את גיא יושב בחוץ ושותה מבקבוק קולה, הוא הלך אליו והתיישב לידו,

"בוקר טוב מר חברותי" אמר גיא והרים את גבותיו לשניה,

"אתה תקוע בעבר" אמר ריאן ונשען לאחור, על משענת הכיסא. היה נעים בחוץ, לא חם מידי ולא קר מידי. השמיים היו כחולים והייתה רוח קרירה שהנעימה את האווירה בניו יורק,

"מחר חוזרים לבית ספר" אמר גיא ונאנח, "אין לי כוח ללימודים" אמר ולגם מהבקבוק קולה שלו

"אתה רק בכיתה י' אז תשתוק! עכשיו אתה תבין מה זה לימודים, התיכון הרבה יותר קשה מהחטיבה" אמר ריאן, "אני זוכר לפני שנתיים איזו הפתעה הייתה לנו בשיעורים, נתנו מלא שיעורי בית וכותבים הרבה, כמעט כל שבוע מבחנים, זה טירוף!" הוסיף ריאן

"כולם אומרים את זה, אבל אני לא יהיה בטוח עד שזה יקרה לי" אמר בחיוך גדול גיא,

"תאמין לי אתה צריך לדעת למה לצפות" אמר ריאן,

גיא נאנח והחיוך עדיין מרוח על פניו ואמר "כל המורים אוהבים אותי"

"אל תיהיה בטוח כל כך עכשיו" אמר ריאן אבל לגיא זה לא הפריע.

"יאללה הולכים לפגוש את אוליביה" אמרה רוקסי בחיוך גדול ומחאה כפיים,

"עם מה את באה? רולר או הסקייטבורד החדש?" שאל ג'סטין ויצא מהחדר שלו והוא מחזיק בידו את הסקייטבוד שלו,

"נראה לי אני יקח את הסקייטבורד החדש.." אמרה "או שאולי רולר?" שאלה ועקמה את פניה

"מה את שואלת אותי?" אמר, "תראי את שולטת בכל הקטע של הרולר נכון?" שאל והיא הנהנה לחיוב "אז קחי את זה, זה בטוח יותר מסקייטבורד" אמר וחייך

"כן, אני יקח רולר" אמרה, היא לבשה את הרולר ונכנסה לחדרה וג'סטין אחריה, "עכשיו מה צריך בתיק?" היא דיברה לעצמה, "סיגריות, ארנק, מצית, נעליים, בושם, איפור.." המשיכה לדבר להעצמה וג'סטין רק נקרע מצחוק בגללה, "מה?" שאלה אותו, היא לא הבינה למה הוא צוחק

"בנות זה עם מוזר.." אמר תוך כדי שהוא צוחק

"שתוק כבר ג'סטין.." אמרה ושמה את התיק על גבה, "מוכנים" אמרה בחיוך, הם יצאו מהחדר של רוקסי ונתקלו במלאני

"היי לאן אתם הולכים?" שאלה

"לטיימס קוואר" אמר ג'סטין

"אהה" אמרה "איך בא לי לבוא" הוסיפה

"אז בואי" אמרה רוקסי ושמה את ידה על הקיר כדי לאזן את עצמה

"אני לא יכולה אני צריכה לשמור על אליסון" אמרה ועקמה את פניה

"לא נורא אנחנו גרים דקה מניו יורק, וגם ככה מחר אנחנו נוסעות לבחור עם רייצ'ל שמלה" אמרה בחיוך זדוני רוקסי

"וואי איך שכחתי.. אני צריכה לבקש מאמא שתוציא לנו כסף כי גם אנחנו נקנה איתה בגדים" אמרה מלאני והתקשרה לאמא, 'ביי' סימנה עם פיה והניפה את ידיה, הם חייכו אליה ויצאו מהבית. אחרי הדרך הדי ארוכה שהייתה להם בכל התנועה ההעמוסה הם הגיעו אל הטיימס קוואר והלכו אל החנות בה אוליביה עובדת, הם הלכו לפני ההוראות שנתנה להם יותר מוקדם באותו היום, אחרי כמה חיפושים הם מצאו את החנות ונכנסו אליה.

הם בילו את רוב היום עם אוליביה, רוב היום הם ישבו ודיברו איתה בבית קפה ואת שאר היום אוליביה הכירה להם את כל המקומות שהיא אוהבת בטיימס קוואר והיא הראתה להם את הדירה הקטנה שלה. בסוף היום הם לקחו מונית הביתה כי לא היה להם כוח להמשיך ללכת עד לביתם. ישר שהם הגיעו אל ביתם הם התקלחו ונכנסו לישון, למזלם הם מתחילים ללמוד רק ביום שני שזה אומר שנשאר להם רק את היום הזה.

רוקסי פקחה עין אחת למחצה ומייד סגרה אותה מסנוור השמש, היא הסתובבה לצד נגד החלון וניסתה לחזור לישון אך הריח שהיה באוויר לא אפשר לה את זה, הריח המוכר הזה.. שלא יכלה להגדיר אותו. היא פקחה את עיניה באיטיות ונשכבה על גבה, היא התמתחה ופיהקה, היא התיישבה על המיטה ולקחה טבעת, מהכוננית הצמודה למיטה, ושמה על האצבע הקמיצה שלה וחייכה. זאת הטבעת שאבא שלה הביא לה שמלאו לה 15 מאז באוטו היום היא לא הורידה אותה חוץ משהלכה לישון. היא הלכה לשירותים בחדרה, היא עשתה גולגול מרושל וצחצחה שיניים ביסודיות, היא שטפה את פניה ופיזרה את שעה, היא עשתה קוקו גבוה ויצאה מהשירותים, היא שמה על הבוקסר של השינה טרנינג גדול והיא שמה חזייה והשאירה את הגופייה שאיתה ישנה, היא יצאה מהחדר וירדה במדרגות, היא ראתה את סבתה עומדת במטבח ומבשלת, הריח שהשתרר בבית היה כל כך נעים וכל כך 'טעים', היא הלכה אליה וחיבקה אותה,

"כמה התגעגעתי אלייך סבתא" אמרה רוקסי ונישקה את לחייה

"לינדה שלי.. גדלת" אמרה סבתה במבטע ארגנטינאי כבד. בטי, הסתבא של הילדים, לכל אחד מנכדיה היה שם חיבה מיוחד מהשפה שלה, כל נכד עם שם מיוחד משלו.

"מה את מכינה?" שאלה רוקסי ושתתה מקול חלב שמזגה לעצמה

"יש אלפחורס במקרר, ופו יש הפתעה.." אמרה בחיוך גדול בטי,

"רוקסי" אמרה רייצ'ל כשראתה את רוקסי במטבח,

"רייצ' וואי כמה זמן.." אמרה וחיבקה אותה חזק חזק, "איזה יפה את" אמרה רוקסי

"אהה ואת ממש מכוערת" אמרה רייצ'ל בציניות

"אז נוסעים היום לבחור שמלה?" שאלה רוקסי את רייצ'ל

"וואי את לא מאמינה היום כשאני ובריאן באנו לפו אז נסענו בנפרד ברכבים שלו וראיתי חנות שמלות מהממת ועצרתי שם" אמרה וחייכה חיוך גדול "מצאתי את השמלה שאני רוצה וקניתי אותה" אמרה

"מה? את חייבת להראות לי אותה!" אמרה רוקסי ומחאה בידייה משמחה

"היא באוטו" אמרה רייצ'ל "כשבריאן ילך לישון צהריים אני יראה לך" אמרה

"אוקי" אמרה רוקסי וסיימה את החלב שהיה בכוס, "וואי סבתא את יודעת במה נזכרתי כשנכנסנו לבית הזה שלשום?"

"מה?" שאלה בטי,

"ישר כשנכנסנו הרגשתי את הרוח של סבא מולי ונזכרתי באוטו היום הזה.. כשהייתי לבד בבית והתקשרו" אמרה רוקסי ועיניה עצובות

"את לא צריכה לזכור דברים כאלה" אמרה בטי "את היית ילדה קטנה! את לא צריכה לזכור דברים כאלה" אמרה בספרדית והיא די כעסה

"רוקסי.. את לא צריכה להדחיק דברים כאלה" בריאן בא פתאום והצטרף לשיחה

"מה אתה מתערב?" אמרה בטי "היא הייתה ילדה קטנה ודברים כאלה צריכים לסלק מהראש יום אחרי שזה קורה" אמרה וחזרה להתעסק בעינייני הבישולים שלה,

"מה קרה?" שאל רייצ'ל שלא ידעה על מה הם מדברים

"לא סיפרת לה?" שאלה רוקסי את בריאן

"לא.. זה סיפור שלך לא שלי" אמר בחיוך קטן אבל בעיניו היה עצב,

"טוב אז ככה זה היה כשהייתי בכיתה י'..." התחילה רוקסי לספר את הסיפור.