שנמשכת עם הרוח

לפעמים גם אני שואלת את עצמי אם בכל פעם שיגיע אליי משהו טוב אני ישר ארמוס אותו

יכול להיות שהעולם הזה חכם מידי בשביל כל פעם לתת לי להרוס כל דבר,אולי לא?

 היום רגע אחד בכיתי ואז נתלתי עליו ואחזתי בכתפיו וברגליו ונחפזתי לומר לו שהוא פוצע אותי.בעטתי בקיר בעוצמה רבה ובכיתי שוב. לא רציתי שיעזוב אותי ככה,אבל הוא הלך.

הבטחתי לו לא להקשות עליו..הבטחתי לו שאנסה לשמור על קור רוח ולא להשתגע. רציתי לצאת אחריו ולרוץ אל האוטו ולתפוס בו חזק עד שייפול איתי אל האדמה ושנינו נתגלגל ביחד

ואולי בעצם נישאר ככה עד החשכה.

הוא היה הודף אותי בכל פעם שניסיתי להתקרב אליו בזמן האחרון. לא נתן לי לרפא את הפצעים. ומה יכולתי כבר לעשות? האם היה עליי לפנות למישהו?

הם היה עליי לכפות עליו את מה שלא רצה?

גם אחרי כמה שבועות המשכתי לחלום עליו,על אותו היום שבו הפיל אותי על הרצפה ועל אותן הדמעות שזלגו מעיני כשהבנתי שהוא לא מי שהתאהבתי בו.

הוא יחזור,אני יודעת שהוא יחזור...ואז מה אעשה?..האם אני אוכל לעצור אותו בעצמי? את המכות כבר ספגתי,את ההשפלה כבר ספגתי..כמה עוד אוכל לספוג?..לפעמים אני חושבת על אותם הרגעים שבהם הכריח אותי להיות עמו..על אותם היבבות שלי שהוא הסתיר וניסה להשתיק בעוד מכות,בעוד איומים.הייתי שלו גם אם לא רציתי בכך וגם אם לא האמנתי בכך.

הוא שלט בי כמו בבובה. האם אני עדיין אוהבת אותו?..

ומידי פעם כשאני מתעוררת בלילה מסיוט שכבר נגמר בחיים שלי איתו,אין אף אחד לצידי..האם אי פעם אוכל לסמוך על גבר אחר? האם אוכל לתת לו לגעת בי מבלי שיגע במכות,בצלקות,האם הוא יצליח לגעת בי בלי שארעד?

הימים חולפים והוא לא חוזר...האמת שאני דואגת ומפחדת,איך אוכל להתחיל את חיי מחדש? הוא יכול לחזור ולהרוג אותי.אין לו בעיה לעשות את זה. הוא בטח עכשיו עם אישה אחרת אולי גם לה מרביץ או שזו רק אני שמעוררת בו את אותם הכעסים שלא נפסקים ואת הצורך לחבוט ולרסק לי חלק,חלק בגוף

ולפעמים..אני רק רוצה לבכות.הלוואי שהיה לצידי מישהו שינגב אותם,מישהו הגון שיאהב אותי באמת ובתמים.

הרי הוא רק היה אומר לי שאוהב אותי אבל אחר כך שוב מרביץ...הוא לא יכל בלי זה..הוא אמר שישתנה הוא הבטיח! אני זוכרת שאמר לי את זה,רק שלא אעזוב אותו אבל הוא לא. הוא לא השתנה הוא רק נעשה יותר אלים,ריח האלכוהול שחזר איתו רק העיד על כמה שהוא הדרדר. הם כל זה רק בגללי? האם אני זאת שזורעת בו הרס?הוא השכיב אותי על המיטה וחנק אותי עד שהסכמתי לו לגעת בי. ואז השקיט את הבכי שלי ונישק אותי בפראות,ממש נשך את השפתיים שלי וזה כאב וזה היה משפיל.

וכשסיפרתי לו על ההיריון הזה הוא פשוט ברח. בכה וברח. עזב אותי ואותו לבדנו. עכשיו איך אדע אם הוא יחזור? איך אגן על הילד? ואם יהרוג אותי מה יהיה גורלו של בני? האם גם לו הוא ירביץ כך ויתעלל בו. אני לא רוצה להביא ילד לחיים של סבל נוראי כמו שחוויתי יום ,יום.

בהתחלה היה אסור לי לצאת עם בגדים חשופים מידי לטעמו אחר כך הוא לא הסכים לי לדבר עם בחורים אפילו אם היו נשואים ,היה בטוח שאני בוגדת בו איתם אחד,אחד,מאחורי גבו וזה רק היה מגביר את זעמו כשאמרתי לו שזה לא נכון והוא הטיח בי שאני משקרת לו. אחר כך הוא כבר התחיל להרביץ לי בלילות אחרי שחזר מבילויים בברים. ידעתי שהוא עם בחורות אחרות אך לא העזתי לומר כלום,כדי לא לעורר את חמת זעמו.כדי לא להיפגע. 

 ועכשיו מה יהיה על גורלי?.......