היום אני בסבבה...איזה כייף לי! התבטלו מלאאאא שיעורים בבצפר...
איה! מה זה? אה,מצטערת,רציתם לקרוא על קט ואני חפרתי לכם...סורי! הנה הפרק...חחח:
"מה קרה,רן?" שאלתי בזהירות
"תקשיבי,את בסדר? את בהריון או משהו?" כמעט צחקתי.נשמתי לרווחה.הוא לא גילה.
"תגיד לי,מאיפה הרעיון הדיבילי הזה?!"
"אממ,אז את לא?"
"ברור שלא! עכשיו מי סיפר לך שרים כאלה עליי?!"
"אף אחד,פשוט את וגיא נמצאים ביחד הרבה פעמים בזמן הזה,ואת כל הזמן בחדר שלך,וחשבתי אולי..." הוא נאנח בהקלה."טוב,אבל אם זה לא זה אז טוב.אני הולך למחשב"
"סבבה" אני חייבת להיזהר יותר! חלק מהשקרים היו גם שאני אצל גיא...אממ...נחשוב על משהו אחר עוד מעט...טוב,מה עכשיו?! אני לא יכולה להסניף כאן..נצא לפארק...מה יש לי להפסיד...? רק נניח בחדר את כל השאר...קדימה קט,יותר מהר,אני נוזפת בעצמי,ולהחביא..אבל איפה? מעולם לא הייתה לי כמות כזו במקומות המחבוא שלי,וידעתי שהפעם זה לא ייכנס לשם...בתוך הקופסא שבארון! גאוני! היישר בתוך הנעל...ועכשיו החוצה.
"רן,אני יוצאת!"
"כל כך מהר? הרגע הגעת!"
"שכחתי שקבעתי עם לינוי....סורי
ביי!"
"אמממ טוב אז אני מניח שביי..."היא כבר טרקה את הדלת.
-
כעבור 3 שעות
-
"קט,את שם? אני צריך מחדד! עכשיו!" רן קרא לעבר חדרה של קט.טוב,אם היא לא שם....הוא בדק בסלון.גם לא שם.אז...הוא כמובן יכול להיכנס לחדרה,למרות שבזמן האחרון היא הקפידה על פרטיות.
"קט? אני נכנס עכשיו,טוב?" לא הייתה תשובה.הוא ניכנס.
הוא מצא מחדד על שולחן הכתיבה.כשפתח אותו כדי לרוקנו מהחידודים הקודמים (הייתה לו מן אובססיה כזאת) הוא ראה גלולות לבנות בפנים.
קט כבר עושה את זה.זאת המחשבה הראשונה שעברה לו בראש.אוי,אלוהים! הוא חשב בגועל.היא בת 15!! קט שהוא מכיר לא הייתה עושה דבר כזה מרצונה החופשי.אז מה,יכול להיות שגיא הכריח אותה? הוא יהרוג אותו! הוא הרים את אחת הגלולות,וקירב אל עיניו כדי שיטיב לראות.הוא פשוט לא האמין! פתאום הוא הריח ריח מוזר מהגלולה.הוא קירב אל אפו-עכשיו הוא כמעט התעלף.הוא זיהה את הריח הזה.הריח שלימדו אותו באימונים להכיר.הריח שנדף מ2 חבריו ליחידה,שעפו ברגע שעלו עליהם.הריח שהיה כמעט בכל המסיבות שהוא הלך אליהן,והוא תמיד סירב.הריח הזה,קט לוקחת סמים?! אז הוא צדק! לרגע אחד,בחודש שעבר,הוא חשב שזה מה שהיא עושה.לרגע אחד ודי.אבל בסוף הוא צדק.הוא צדק! ואולי לא?אולי היא שומרת אותם למישהו? למרות שגם אפשרות זו לא מצאה חן בעניו,הוא העדיף אותה,ועדיין האמין באחותו.אחותו הקטנה,התמימה.....! הוא התחיל לחפשבשאר החדר-אבל איפה?! המיטה.לא.הארון.כמעט ולא,אבל אז הוא ראה קופסא מתחת לערמת המעילים,בפינה.בינגו.הוא חיפש בתוך הנעליים שהיו שם,ומצא שקית לבנה.פניו החווירו.אז זה נכון.הוא חייב למצוא אותה.הוא השאיר להורים פתק לקט אצל חברה והוא יצא לסרט,והלך.הלך לחפש את אחותו הקטנה,שלמרות הכל הוא תמיד ישמור אליה.הוא הרי נשבע לאמו כשהיה קטן:"אני תמיד אשמור אליה אמא!" כך אמר ברגע שהיא נולדה.והוא התכוון לקיים את ההבטחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
