סופסוף חזרתי.....! חחחחחחחח
הלכתי מהר לבחוץ.לא סמכתי עליה עכשיו,וניחשתי שהיא הלכה למקום אחר,ולא ללינוי.... הפארק תמיד היה מקום מועדף למסוממים למיניהם.חשבתי להתחיל שם... בדרך ראיתי את המגלשה האדומה שקט תמיד אהבה כל כך... החלטתי לנסות לעזור לה בכל מחיר.
הלכתי במהירות,כמעט רצתי,אבל הפארק גדול... פתאום ראיתי את הספינה.ספינה ענקית כזאת,ישנה... הילדים מזמן לא משחקים שם,כולם יודעים שיש שם מזרקים וזכוכיות.... הערייה התייאשה מלחסום את הכניסה,ופשוט הפסיקה לטפח את האזור שמסביב בתקווה שאף אחד לא יכנס. הלכתי בשקט מסביב,ופתאום ראיתי תנועה בפנים.
התקרבתי בזהירות לחלון הקטן,וראיתי משם דמות.קט.
התכוונתי להיכנס ולהוציא אותה משם,וגם ראו שהיא הייתה מחוקה לגמרי,בקושי זזה,ולידה עוד כדור שעמדה לבלוע.רציתי להיכנס לפני שהיא תבלע גם אותו,ופתאום קול.
"בואי,בואי איתי,זה בסדר,אני לא אפגע בך" שמעתי.מי זה? מה הוא רוצה ממנה?!
"אהההה....לאא.... אני לא רוצה חחחחחח -שיהוק- אני אשאר פה,תודה חחחח" נו,לפחות היא נזהרת קצת,התנחמתי
"אין לא רוצה. את עכשיו באה איתי!" מה זה?! קפצתי הצידה ונכנסתי פנימה מהר. הנער הזר,שנראה קטן ממני רק בקצת,תפס אותה בידיו. "תעזוב אותה! מה,לא שמעת שהיא לא רוצה?!" צעקתי לו,עניה של קט התמקדו בי לרגע בבהלה,ואז צנחו.
"וואו,תרגיע ומהר,לא ידעתי שהיא החברה שלך" גיחך "היא לא,היא אחותי,ואם תתעסק איתה יהיה לך עסק איתי!" צעקתי עליו.קט נראתה מעולפת,לא היה לי זמן בשבילו.
הבחור התרחק לרגע,ואני ניצלתי את ההזדמנות והרמתי את קט.
"אתה יודע,פה לא אוהבים כאלה שמנסים להטיף,כאילו שזה רע.עוד פעם אחת אתה בא לפה,ואתה חוטף,שמעת?!" הבחור נראה לי מסומם לגמרי.עכשיו הבנתי למה הוא התרחק..."בסדר,סליחה," אמרתי במהירות,הייתי חייב לבדוק את קט "אני לא יחזור לפה יותר"
"כדי מאוד שלא,אה?!" הבחור צחק.
הוצאתי את קט במהירות לדשא מתחת לעץ,ובדקתי אותה.
דופק-יש.קצת משונה,מהיר מאוד ואז חלש מאוד,אבל ישנו.
נשימה-יש,לא סדירה.
טוב,מזל טוב,חשבתי לעצמי במרירות,אחותך חיה,אבל היא כנראה גם מכורה חזק לסמים.ממש יופי!
קט התחילה להתעורר..... החלטתי לא לריב איתה עכשיו על זה,וגם לא לספר להורים בנתיים.
מצאתי את עצמי מתחת לעץ,על דשא,ולידי יושב למרבה הפלא רן,ומסתכל עליי בלי הפסקה ובמבטים חודרים. אני מזה בצרות,חשבתי לעצמי.
"רן," קראתי חלושות. הוא התקרב אליי עוד יותר.
"מה לעזאזל חשבת לעצמך?!" שאל בכעס
"רן,זה...זה היה חד פעמי,אתה לא מבין....זה... הדר גררה אותי לפה,ולא רציתי להתנגד לפני כולם,ו..." תפסיקי את התרוצים," אמר בקול קשוח "ולא אמרת שהלכת ללינוי?!" "אני,אני...גמגמתי...הלכתי,ואז להדר,ו..."
"אוי,פשוט תפסיקי.מצאתי את הכדורים והאבקה בחדר שלך.ד"כ,מזה זה בכלל? כמה זמן את משתמשת? במה?!"
"רגע,נכנסת לי לחדר?!!!!!!! באיזה רשות?!"
"נכנסתי למחדד,וטוב שעשיתי את זה!" שיט. איך שכחתי את האובססיה הזאת שלו?! סתומה.סתומה! הוא בטח כבר אמר להורים,ואני לא יוכל יותר להשיג סם בקלות.סתומה!!!
"אני רוצה למות"
"ואני מבטיח שאני רוצה להרוג אותך,אבל לצערי עדיף לגמל אותך קודם.עכשיו תעני על השאלות שלי!"
"אקסטזי,קוק,חצי שנה כמעט,חשיש,אקסטזי,קוק" אמרתי
"מה?" אמר בבלבול
"ביקשת,עניתי" אמרתי חלושות.הסתובב לי הראש "הכדורים אקסטזי,האבקה קוקאין,אני משתמשת כמעט חצי שנה,ואני משתמשת בחשיש אקסטזי וקוק"
"אוי."
"אבל אני לא מכורה!" מיהרתי להגיד,הוא הרשה לעצמו לגחך "אז ככה שאין צורך להגיד לאבא ואמא,או להכריח אותי ללכת לאיזה מוסד גמילה מפגר. כי אני באמת לא
כמו כל המכורים האלה,באמת שלא!" כמעט צעקתי
"טוב,נדבר על זה אחר כך" אמר בקול חמור "את ניראת לי מזה מחוקה,אני לוקח אותך הביתה"
"טוב" אמרתי,לא היה לי כח להתנגד,וגם שמחתי שהוא דואג לי.האמת שדווקא היה לי חשק סתם לשכב במיטה..."אני אוהבת אותך,אתה יודע" אמרתי
הוא הרים אותי בידיו.מזל שהבית לא רחוק. "אני יודע" אמר "גם אני אותך".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
