"חלומות"
הם נכנסו לבניין גדול ומפואר,שניצב בדיוק מול השער הראשי....
קט הסתכלה סביב. להפתעתה היא ראתה הרבה אנשים שמחים,ורק מעט עצובים או מתבודדים.
היא נכנסה עם משפחתה ללובי,והם ראו אישה חייכנית ושמנמונת,עם גוונים בלונדיניים צועדת לכיוונם ממשרד בצד.
"שלום,את בוודאי קט" ניגשה אל קט "נעים מאוד להכיר אותך,אני רותי" קט חשבה שזה שם מוזר יחסית לשנת 2009,והרותי הזאת לא ניראת מבוגרת מאוד,אבל היא הייתה נחמדה... אז מה זה משנה איך קוראים לה? מצד שני,היא לא כל כך רצתה להיכנס לשם,היא עדיין לא חשבה שהיא מכורה...
"שלום" ענתה,ולא הוסיפה. היא עדיין לא הייתה בטוחה לגבי הרגשתה,והיא לא רצתה לרמוז על התנהגות טובה או רעה.....
רותי ניגשה לדבר עם הוריה של קט,ולאחר 5 דק' קט נפרדה ממשפחתה,ופנתה בעקבות רותי.
"אז,קט,אני רוצה שתמלאי את השאלון הזה," והניחה ערמת טפסים לפניה "ואז תביאי אותו אליי,ננהל שיחה קצרה אם יהיה צורך,ונסדר אותך בחדר."
"בסדר" השיבה קצרות,ולקחה את הטפסים. היו שם כל מני שאלות שעיצבנו אותה,למשל 'האם אתה מגדיר את עצמך מכור?' ואז לכתוב את הדרגה מ-1 עד-10 ,או למשל:'מי הוא הספק שלך? איך נפגשתם?' וכו'.
אבל היא מילתה את השאלון בשתיקה.
הייתה שם שאלה שהצחיקה אותה,והיא צחקה בקול. הנער שישב מולה הרים את ראשו מבין ברכיו,והביט עליה.
הוא חייך אליה,וזאת הייתה הרגשה נעימה.
"למה את צוחקת?"
"בוא,תסתכל רגע בשאלה 17"
"אה...." אמר וגיחך "אני זוכר את זה..."
"מה ענית?"
"כן"
"רציני?!" היא פערה עיניים
"לא,לא...סתם צוחקים... אני מניח שאת ענית לא?"
"ברור,ברור..."
"אני אסי,דרך אגב"
"קט"
"כן,כן,הכל נראה כשורה.. יחסית"
"תגידי,רותי,אני יכולה לשאול אותך שאלה?"
"אוה,כן,בוודאי"
"אממ,הנער הזה,שהיה מולי בחדר המתנה... אסי.."
"אוי"
"סליחה,מה אמרת?"
"לא,כלום,חמודה"
"אה,טוב... אז אולי את יכולה להגיד לי מה הסיפור שלו?"
"אני נורא מצטערת,אבל זה חיסיון רופאי.."
"טוב,בסדר.. אני יכולה ללכת? אני קצת עייפה"
"כן,כן,בוודאי. אני יראה לך את החדר שלך. אצלנו חולקים חדרים,לפעמים אפילו בנים עם בנות.
אנחנו דוגלים בגישה של'אין מה להסתיר'-הכוונה היא בלי סודות"
"אוקי...נראה לי שהבנתי... אז זה עוד רחוק?" המזוודות כבר היו כבדות לה
"לא. למעשה... הנה זה. חדר מספר 46,רוני,שמיר,ליאת ו.. אסי" ליבה של רותי צנח. ליבה של קט קפץ.
"סבבה.תודה,אני כבר יסתדר מפה" מיהרה לסלק אותה.לפתע היה לה המון מרץ.
"לא כל כך מהר,עוד לא ערכו לך בדיקת חפצים"
"אה,ואיפה זה?"
"בחדר שלך"
"לפני כולם?!" הזדעזעה
"לא,ברור שלא... אם יש מישהו בחדר נוציא אותו,זה הכל" היא שתקה ונכנסה לחדר. היו בו 2 מיטות קומותיים,
והיא ראתה שהמיטה המסודרת והפנויה היחידה הייתה המיטה העליונה הראשונה. במיטה העליונה ממול שכב אסי על גבו,מקשיב למשהו בmp ... הייתה שם גם דלת נוספת,כנראה לשירותים ומקלחת...
"אסי,צא בבקשה" אמרה רותי.הוא לא שמע אותה.
"אסי!!!" צעקה רותי
"מה?"
"צא בבקשה"
"אה,החדשה,שוב נפגשים,אה קט?"
"כן..." הסמיקה קלות
"טוב,נקווה שלא הברחת כלום..." וקרץ לה
"כן,נקווה"
"החוצה!" צעקה רותי
"אני יוצא,אני יוצא... עצבנית" אמר אסי בקלילות ויצא החוצה
"טוב,אז שנתחיל?" אמרה בענייניות רותי
או,זה הולך להיות מעניין,חשבה קט,כל הסיפור הזה.. הלילה יהיו לי הרבה חלומות מוזרים...!
טוב,בגלל שכתבתי את הפרק בין התארגנויות הוא לא יצא משו... סורי אז.. =)
סך הכל פרק שמתחיל ברבע לשש ומסתיים בעשר וחמישה... טוב,סופו לא משו... =)
ביוש!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
