היו לי יותר יומנים משאני יכולה לספור, יותר notes שנכתבו מן הצורך לכתוב ממה שאני יכולה לזכור, יותר פעמים בהם רציתי לכתוב יומן חדש משאני יכולה להצטער על שלא עשיתי זאת והרבה יותר אתגרים ממה שייחלתי לעצמי מדי יום בחיי.
יכולתי לשבת ולכתוב הכל, את המהות שלי, כפי שאני, או אולי קצת אחרת, איך שהייתי רוצה שדברים יראו, אך רוב רובם של עיקרי הדברים כבר הספיקו לנבור כה עמוק בזכרוני שלא אוכל להגיע לשם בלא פגע. מורכבות המצב כנראה סטטית; פה ושם מעידות והצלחות. כל האתגרים נהיים קשים יותר בכל יום שעובר, אך הם מותאים בכל פעם מחדש לאני המשוכללת יותר, זו עם המעט יותר נסיון חיים, זו שעברה אתגרים קשים כנראה קצת פחות.
תהיתי, האם זה מוסרי לשקר לעצמי? אם יחברו אותי לפוליגרף, וישאלו אותי לשמי, ואני, אני אשכנע את עצמי להאמין בכל ליבי שהתכוונו לאיך קוראים לי, ואענה איך קוראים לי, ולא מהו שמי... היש סיבה שהמכונה תראה ששיקרתי? אם לאו, זה לא קשה לשקר למכונת אמת. צריך רק לשכנע את עצמי שמה שאני אומרת נכון. שכך אני מבינה את השאלה ולא אחרת.
מה אם השאלה מורכבת ועוד לא גיבשתי תשובה, ואני מחוייבת באחת, האם כל התשובות תהיינה שקרים?
ומה אם אני מדברת מילים שכבר למדתי לשנן עם השנים, בעוד מחשבותיי נודדות להן בעבר ובעתיד. מתי יופיע אמת, ומתי שקר?
ומה אם אני לא אומרת כלום בכלל? מה אם אני רק חושבת ונותנת למילים ללכת לי על קצה הלשון, כאילו אומרת אותן לעצמי, מבלי אפילו להזיז את שפתיי, האם אז אראה אמת או שקר? כנראה שכן.
אני לא חושבת שפוליגרף באמת שווה משהו אצל אנשים עם מודעות עצמית גבוהה ומחשבה חופשית.
אני גם יודעת, שיש אנשים שמשקרים לאנשים כל-כך הרבה, עד שמתחילים להאמין לעצמם, לשקרים שלהם. כל שיאמרו הוא שקר, רק שהם כבר לא זוכרים את זה. אני לא יודעת עד כמה פוליגרף יעלה על זה.
אני שונאת לשקר. אבל יש לי דרך אחרת. כשמנסים להגביל אותי, זה מה שקורה. כמובן שזה תמיד מסבך הכל. שקר מוביל לשקר, מוביל לשקר. פלונטר שקשה לצאת ממנו.
חשבתי שברגע שכבר לא אגור בבית, הקשר על צווארי ישתחרר קצת, אבל עכשיו יש לי בוסית ויש לי מסגרת עבודה עם חוקים טיפשיים ואידיאולוגיה משנית שלא פוגעת במסגרת העבודה, בה אני בכלל לא מאמינה.
ממבוך אחד, לאחד אחר. מצינוק לצינוק. מדי פעם יש חלון גדול, עם נוף יפה ואפילו בלא סורגים כלל.
חופש זה כנראה מה שאני מחפשת. חיים ללא גבולות, בם המוסר הוא זה שלי.
ללא ספק, הייתי רוצה לנסות את זה, פוליגרף, לעצמי, כך שלא אסתכן.
~Freyja
Freyja~