Nothing Overly Special

I suck at sucking cock.

He gave me a 4 out of 5, because I don't deep-throat.

Apparently I have to be a russian girl who got repeatedly raped by daddy-and-friends on vodka-time in order to get a 5.

Who wants to teach me how to continiously deep-throat without getting choked?

הדימום שכל פעם נחלש והתחזק, ביום שחזרתי, לבסוף הפסיק לחלוטין. צירוף מקרים. מיהרתי לרופא נשים. ביקשתי מאהובי שיכנס איתי אך במהרה סילק אותו הגניקולוג החוצה. חשבתי שישאל שאלות שאולי חשב שלא ארצה לענות עליהן ליידו, אך הוא עשה לי את הבדיקה.

טוב שבאתי עם חצאית, אחרת הייתי מרגישה בנוח עוד פחות, להוריד את הכל.

גילחתי לפני כן הכל, את הרגליים המפשעה והואגינה כולה. אני תוהה כמה עושות את זה, והאם הוא חושב שעשיתי את זה בשביל הביקור. אני בדר"כ מגלחת, פשוט לאחרונה התעצלתי. עשיתי את זה אחרי שחזרתי מהטיול, גם ככה הרגשתי מלוכלכת, אהובי לא ירד לי הרבה זמן, ועכשיו יש גם גניקולוג.

זה מרגיש די מביך. הוא אמר לי להוריד את התחתונים, לשכב על המיטה ולפסק את הרגליים על המתקן הזה. תחושה של פגיעות, שאני חשופה. הוא אמר שאני צריכה להרפות, ואז הבדיקה תגמר מהר. זה לא כזה קל לשחרר בזמן לחץ. זה טבעי.

הבדיקה הייתה מהירה. הוא לא לקח לי את המשטח כי התשובה להאם עשיתי זאת קודם היא שלילית, ומשום מה הוא רצה שאבוא אם אמא, אולי כי אני לא בת 18 עוד, שזה טיפשי כי אני עוד פחות מחודש חוקית.

הקטע עם הדימום הוא כזה. התחלתי לקחת את הגלולות ברציפות כדי להמנע ממחזור. מה שקורה, גלולות הן מדמות הריון (לכן לא מבייצים ולא נכנסים להריון, כי והא לכאורה כבר קיים) - אין באמת הריון, הגוף חושב שכך כי רמת ההורמונים בגוף זהה. הגלולות הן הורמונים נקביים - בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון. במצב כזה, נבנית רקמה ברחם שבאופן טבעי מטרתה להזין את התינוק.

בכל סוף מחזור חודשי, יש שבוע הפסקה עם הגלולות, מה שמדמה הפלה טבעית, הרקמה יוצאת החוצה כווסת. כמובן שאין שם ביצית לא מופרית, כי לא התקיים ביוץ.

אם לוקחים בלי ההפסקה את הגלולות (כלומר ברציפות), הרקמה נבנית ונבנית - אך היי, אין עובר שיזון ממנה, בלב מסויים- זה מתחיל לצאת החוצה. מה שקרה לי זה שבאמצע החפיסה הרצופה השלישית, התחיל הדימום והוא נמשך 4 שבועות. הוא נמשך כל כך הרבה זמן מכיוון שכבר הייתה הרבה רקמה בנוייה.

איך בכל זאת קרה שקראתן על לקיחה רצופה של גלולות? אותן גלולות שלוקחים ברציפות יש בהן מינון הרבה יותר נמוך של הורמונים. הרקמה נבנית הרבה יותר לאט. אותן גלולות, הן גם פחות בטוחות כשזה בא לידי ביטוי בתפקיד מניעת הריון. 

אהובי רצה לקנות לי תחתונים וחזיה, הוא הקציב לכך 100 ש"ח. במשביר היה עד 70% הנחה על הלבשה תחתונה.

הלכנו. בסוף מצאו כן בעיני 6 חזיות בערך אז ויתרתי על תחתונים (לא מצאתי כאלו עם ביריות). הצלחתי מתוכן להתפשר על 4. זה כמובן עלה יותר מ-100. סה"כ 260. הוא שילם 100 ולי היה תלוש זיכוי של 40 על משהו שהחלפתי.  כולמר שלימתי 120.

בעת מדידת החזיות, ביקשתי ממנו שיצטרף לתא מדידה, לעזור לי להקטין את הרצועות.

היה לי גם מכנס בתא, שרציתי למדוד. לאחר שהורדתי את החזיה, הורדתי גם את החצאית, הוא לא הבין מה אני עושה. שאלתי אותו אם הוא רוצה לעשות סקס. לא חשבתי שזה באמת יקרה אבל היה בי הרצון. בהתחלה הוא אמר שאפשר, והתחלתי לפתוח לו את המכנס. אז הוא נכנס לפראנויה שיש מצלמות אבטחה בתאים. עד שהצלחתי לשכנע אותו שאסור ולא מוסרי לעשות דבר כזה, הוא אמר שאם כתוב - אז כן מותר. זה נראה לי מטופש, לא יהיה כתוב דבר כזה- כי לא יעשו דבר כזה... אמרתי לו להעיף מבט מסביב ולחפש מצלמה. הוא כמובן לא מצא, ושנינו מסכימים שאין לי תקציב לננו-מצלמות. וכך עם פנים לכיוון המראה ולב הפועם במהירות, הוא דפק אותי, גמר לי בפה, והמשיך, עד שאגמור גם אני.

מעולם לא היינו שקטים כל-כך.

זה היה מטורף.

היעד הבא- מטוס.

אני מתגעגעת לחברים שלי... בלונדי... שנעלמה לי, גיליתי שהיא יוצאת עם מישהו, שהיתתה חולה, שיש לה ריתוק, שפגשה לא מעט את זאת שאליה התקשרתי לברר פרטים עליה. היא כאילו מאסה ממני, לא האמנתי שזבר כזה אפשרי. היא העריצה אותי והעריכה אותי כל-כך.

אודין... כל-כך רחוק, עסוק ומוגבל על-ידי חברה קנאית ורכושנית...

הרוסי... השיחות הארוכות, הצחוקים, גילויי הלב, האיכפתיות...

ויותר מכל, טריאס... פרץ הרגשות שתוקף אותי, כל פעם מחדש.

~Freyja

נ.ב. זה ממש מרומם, כשאני מרגישה שאני נראית חרא היום, ופתאום ברחוב, צופרת לי כל מכונית שלישית שאינה נושאת עליה שלט מעוגל בצבע צהוב, ולשמוע הערות כמו "מה זה היופי הזה על הבוקר?" או הצעות מגונות להיכרות, טיול זוגי שזותף ועוד.

מזכיר לי שביום שישי לפני שבוע, הלכתי לדיסקופאב, כי אהובי לא הגיע איתי הבייתה- והוא לעולם לא הולך לזה, רקדתי, ויצאתי להתאורר. אחד ערס מליין, מדבר בטלפון ופונה אלי, שוא ללשמי ואם יש לי חבר, ואת שמו, כדי לוודא שאני לא עובדת עליו ואז מגיע לפואנטה- אם אני רוצה לרקוד בת"א. אמרתי שאני לא מגיעה לשם הרבה. הוא אמר לי לעזוב את זה, התעקש אם אני רוצה. אמרתי שאין לי זמן לזה.הוא הציע 500$ בעד. אמרתי שאם הוא מוכן לשלם סכום כזה אז סבבה, כמובן יודעת שהוא לא יעשה את זה. הוא המשיך לנסות לשכנע, כשנפל לי האסימון והבנתי שהוא מתכוון לריקוד קצת שונה... חשפנות.

אחרי שהצלחתי להעיף אותו ממני, בהמשך הלילה הוא ניסה להזמין אותי למשקאות ועוד.  

I can dance beautifully and temptingly

:)

לו רק היה לי יותר זמן לכתוב.

כל-כך רציתי להתנשק הסילבסטר בחצות. נשיקה שנמשכת על שתי שנים. לא כי זה באמת משנה, אבל כי זה פשוט קונספט נחמד שיצא לי ליישם רק בשנה שעברה עם אהובי. אז חשבנו לרדת לעיר, לצפות בזיקוקים ממקום מבודד ולאחר מכן לבלות עם חברים. קיבלתי אישור מיוחד מהבוסית לישון אצלו, כמה שזה מגוחך. רק בתנאי שאבוא צלולה לעבודה למחרת. התקשרנו למסעדה נחמדה, להזמין מקום. אמרו שבגלל שזה הסילבסטר, זה יוצא 150 ש"ח מינימום לסועד - אבל! - יש גם מנות מיוחדות שאפשר להזמין ומקבלים כוס שמפניה על הבית. שאלתי אם אני יכולה להגיע בערך בשמונה לשעה-שעתיים ולא לשלם כל-כך הרבה. הם אמרו שלא, שזה ככה כל הערב וניסו לשכנע אותי להגיע בכל זאת בכך שאמרו שעם בקבוק יין כבר מגיעים למחיר, וניסיתי להסביר להם, שלא, אני לא מגיעה למחיר הזה... בקיצור, אכלנו בבית, ובסוף חשבנו לראות את הזיקוקים מהמלונות מהגג של הנאצי. הוא אמר שיתקשר כשיסיים לעבוד, בין 9 בערב ל- 10 וחצי. בר השאיר אותי עם הטלפון שלו בסלון לאחר שסיימתי לאכול ואמר לי לחכות שם. מסתבר שזה גם מה שביקש כשהסבתי את תשומת ליבו לריס שנפל. לאחר כמה דקות הגעתי לחדר, והספקתי לראות אותו מסדר את המיטה והוא נזף בי לא להכנס. חזרתי לסלון. כשקרא לי, החדר היה מסודר ומואר באור עמום של נרות, לצידי דרך שבכין למיטתו, עליה היו מפוזרים בשני פסים עלי כותרת מיובשים של ורדים לאורך המיטה ובמרכז זה ורדים יפייפה. הוא שם מוזיקה והחל להוריד בגדיו, ואני לאחר שמיהרתי לשירותים, הורדתי את שלי.

עשינו אהבה, והיה נפלא.

ואז נרדמנו. התעוררתי בחצות וחמש-עשרה דקות. מתוסכלת עד מאוד שמכל התכניות שלא היו לי, היחידה שממש רציתי לממש, הנשיקה בחצות, לא התבצעה, פיספסנו ברבע שעה. לאחר מכן התברר שהנאצי התקשר 3 פעמים והשאיר הודעה שהוא רצה לומר שאנחנו לא יכולים לבוא אליו. לא שמענו את כל זה, כיוון שהנייד שלו היה בסלון. כך קרה שפיספסתי את הסילבסטר.

בלי קשר. דילמה שמטרידה אותי הרבה זמן, שלא סיפרתי לאהובי.

יש את השרשרת שקיבלתי מטריאס, שסימלה אהבה וחיי נצח. אהובי קנה לי אחת אותנתית יותר, כי יע שאני רוצה, ושהשנייה עלולה להיות הסיבה לצלקות בין החזה שלי. אני הולכת עם זו של אהובי. הפעם היחידה שטריאס התאכזב, אולי איפשהו כעס והתעצב בגללי, הייתה הפעם בה ראה שאני לא עונדת את השרשרת שלו לטובת השרשרת מאהובי. שרשרת שהייתה סנטימנטאלית מעבר לגימיק הפנטסטי שעומד מאחוריה, מה שגם לי מהתחלה לרצות את השרשרת.

הוא ביקש ממני להוריד אותה.

לא עשיתי זאת, כי אז מה אני אומרת לאהובי?

מה אני אמורה לעשות?

ומה אני עונה לאנשים ששואלים אותי, מאיפה השרשרת? הייתה לשרשרת רעיון שעמד מאחוריה, שעתה כבר לא ממש קים. אני לא יכולה לתת את הקרדיט לטריאס על השרשרת עתה, כי אהובי ימצא זאת כעלבון, ומצד שני, אני גם לא יכולה לתת את הקרדיט לאהובי, כי אז כל הסנטימנטאליות בשרשרת המקורית שקיבלתי, הולכת לאיבוד. מה גם, שזו לא אותה שרשרת.

ומה עונים הורים לשניים, שאחד מתוך הילדים מת, כששואלים אותם, כמה ילדים יש להם?

היום ראיתי את האקסית של טריאס, זוהי בת-דודתי.

תחילה נדמה היה לי שהיא שומרת לי טינה. היא לא באה לתת לי נשיקת לחי כרגיל. סתם הייתה מופתעת לראות אותי. לאחר מכן מעט נדמה היה לי שהתעלמה ממה שאמרתי, ולבסוף התנהגה כרגיל.

היא הזכירה את חבר שלה. אני ידעתי על זה מזמן כבר, אם לא מטריאס, אז מהפייסבוק שלה, שם עידכנה על מערכת היחסים, פרסמה תמונות וקראה לאלבום, היא והבייב שלה.

אמא שאלה אותי בטלפון אם היא התנהגה אלי שונה, אמרתי שלא נראה לי. לא רציתי להכנס לזה. היא שאלה אם חבר שלה היה שם. אמרתי שלא. מה שכן, אמא לעולם לא טרחה לספר לי שיש לה חבר. נראה לי שזה איזשהו טריק שהיא ניסתה לעשות. אם היא תשאל - יש פייסבוק + בת-דודתי הזכירה אותו. 1+1...

אני חייבת לראות גניקולוג. כל חצי שנה בעיקרון, עם נטילת גלולות צריך לראות אחד ואני פיספסתי כבר שלושה. אני צריכה לברר אם את הגלולות הספציפיות שלי אני יכולה לקחת רצוף, אני צריכה לברר לגבי הכאבי בטן שהיו לי בבטן העליונה, קראתי משהו מפחיד בפתקית של התופעות לוואי לגבי סטטיסטיקה של בחורות שלוקחות את הכדורים ויש להן סרטן שפיר נדיר בכבד שעלול לגרום לדמום תוך בטני מסוכן ויש לדווח על כאב בטן בבטן העליונה שלא עובר תוך "זמן קצר" ואני לא בטוחה לגבי הזמן הקצר...

אני גם לא עשיתי אולטראסאונד תוך רחמי, כי כשהלכתי לעשות הייתי עם אמא שעוד חשבה שאני בתולה, אז האחיות היו נחמדות ועזו לי אחד חיצוני כדי שלא תגלה...

אני גם צריכה לקבל חיסון נגד סרטן צוואר הרחם. תכלס, זה לא נגד הסרטן, זה נגד וירוס שגורם לזה, ככה שזה לא מונע את זה, זה רק מקטין את הסיכון לזה.

בכל אופן, נחמד לי לא לקבל מחזור כבר 3 חודשים. לא, אני לא בהריון, אני פשוט לוקחת את הגלולות רצוף. עם רוב הגלולות זה לא רק בסדר, זה גם תורם לפוריות.

טוב, לגבי עבודה, לא בא לי לעדכן כרגע. זזתי להתקלח ולישון.

~Freyja

יש דברים מינורים, בלי ערך רומנטי או קלישאתי ניכר לעין, אולי רק קמעה, שפשוט עושים לי תחושה טובה, זיכרון מרומם שיכרון מחשבתי רגעי, משהו לייחל לו ולצפות לו.

הצורה בה מכחכח אהובי בגרונו, כחכוח כזה שלרוב בא לפני דיבור, אולי לפני עמדה בויכוח, או בזמן הקשבה ומילים שעומדות בקצה הלשון בונות עצמם לפני שנאמרות, המחשבה והמילה לפני הדיבור. כחכוך שאיננו צורמני, כחכוך משחרר, נמוך מעט. מין תמונה נעה קצרה שנשנית במחשבותיי וגורמת לי לחייך. 

ולאחרונה נחקק לי עוד דבר.

המבט בעיניו כאשר מנשק את ירכי ובוחן את תגובות גופי והבעת פני, המבט החושק, שרוצה לספק ולרצות, המבט החושני עם החיוך בעיניים, חיוך מעט ממזרי, אך אוהב ואכפתי, ניצוץ בוחן, ולשונו הרכה נעה כלפי מטה עם תנועה חלקה של כולו כלפי מטה. כמו בד משי, התמונה שלו מחליקה במורד גופי, מהחזה, אל הבטן והירך ועד כפות רגליי.

מדי פעם עוצם הוא את עיניו ומתרכז בנשיקה הרכה, נוצר את תמונתי בראשו לרגע, כשצווארי נמתח אחורנית, עיני נעצמות ואז מביטות בו באותו אופן שהוא, רק בצורה יותר כנועה, מעריכה ומודה ושפתיים שמתלבטות אם להיפתח לצלילי אנחה רכה או להינשך קלות.

אני רוצה לנשק אותו עכשיו.

למרות שהוא קורא פה, אני רוצה להתעלם מכך לגמרי. אני עוד מתלבטת אם לאפשר לו לקרוא או לא, כי אולי זה קצת יקבע אותי. למרות שאני מאמינה שכך או כך הוא יקרא.

יש לו נטייה לעקוב אחר הסקרנות לאחר הדחקת כל השלכה שעלולה לנבוע מכך. ואם אאסור עליו והוא יקרא זה סתם יוביל לסכסוך על אמון. למרות שזה טיפשי כי זה אומר שכך או כך זה קורה, זה פשוט שאם אני לא אוסרת ממנו זה רק מקרה תיאורטי.

אולי הוא יכול לומר לי מה דעתו בנושא, אם כבר פותחים הכל על השולחן.

בלי קשר, היינו עכשיו אני ואבא אצל השכנים החברים הטובים של ההורים שלי. אני לא יודעת איך ההורים שלי ולין לא שמים לב שקיי מסתכל עלי בצורה הזאת. חיוך שטוף זימה שכנראה להם נראה ידידותי למדי.

בעיקר אמא, שמתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית כבר שנים וכל הזמן קוראת מאמרים ומתעסקת בקורסים של זה ושומעת סיפורים ומטיפה לי באופן אינסופי ואומרת שבד"כ זה בא ממישהו קרוב שלא חושדים בו. איך היא לא שמה לב, היא שיכולה לזהות מה אנשים מרגישים וחושבים על-פי האינטואיציה שלה, על פי רגש. זו שתמיד משוויצה ביכולות שלה לקלוט אנשים... היא לא שמה לב למבטים שלו, היא מעולם לא שמה לב שבמסאז' שלו יש יותר ממסאז'.

אני כבר לא הולכת לטיפולים אצלו, לא מאז הפעם בה הוא התחיל לרעוד, וכששאלתי אותו למה הוא רועד הוא ענה שהוא לחוץ. הצטערתי שלא שאלתי למה הוא לחוץ. עד אז, במילים הוא הרעיף עלי רק דרך מסך המחשב.

מציק לי שאהובי כל הזמן מזכיר את העניין. יכולתי באותה מידה לא לספר לו וגם הוא היה כנראה מחבב אותו. הוא הרי נחמד וחביב.

מה שכן, אני לא מאמינה שהוא עושה את זה לעוד בנות. אני חושבת שהוא לא רוצה להסתכן והוא גם לא יעשה כלום לאחותי כמו שאהובי כל-כך חושש. היא לא כמוני, והוא גם בטח ימות עד אז. הוא מכיר אותי עוד הרבה לפני שנהייתי לנערה חיננית כל-כך, הוא תמיד היה נחמד בצורה ידידותית כמו שמצטייר בפני ההורים עד שנהייתי פחות תמימה והוא ידע שאבין ושלא יפוצץ לי בועה של תום.

רק בשנים האחרונות הוא ככה וגם אז הוא לא כופה את עצמו.

המראה שלי הוא מה שמדרבן. הוא רואה בי יותר מזה.

מובן שזה חולני, אני לא מצדיקה פה כלום בכלל. ברור שבאופן עקרוני אני אמורה לעצור את זה לחלוטין ולדווח אם הוא ממשיך. אני פשוט לא נותנת לו למשוך את זה למקום כזה. מי אני שאומר שזה חיוך תאוותי? בסך הכל חיוך רחב.

~Freyja