Nothing Overly Special

I suck at sucking cock.

He gave me a 4 out of 5, because I don't deep-throat.

Apparently I have to be a russian girl who got repeatedly raped by daddy-and-friends on vodka-time in order to get a 5.

Who wants to teach me how to continiously deep-throat without getting choked?

אם מעיפים אותי מהשנת-שירות על נפשי, מה יעשה איתי הצבא?

זה קצת לא הוגן. חשבתי לעצמי שלא אוכל לשרוד עם הבוסית ככה עוד חצי שנה, מסתבר היא חושבת אותו דבר עלי.

רק שהיא לא תתפטר בגללי, היא פשוט תוותר עלי.

כמו סוס פרא שלא ניתן לרסן, היא פשוט תעזוב את המושכות ותשאר עם דם על הידיים.

היא חרדה למצבי הנפשי, ובצדק. מעולם לא התיימרתי להיות בריאה בנפש (חוץ מלצבא). תמיד נדמה לי שהיא אדם רע, אבל היא גם תמיד גורמת לי לחשוב שטעיתי- ואז שוב המילים, הדורבנות...

 מעצבן שמאוד חשוב לה אמינותמצד אחד אבל ללקוחות וכיוב' היא מעגלת פינות כמדובר באמת. משנה קצת פה וקצת שם.

היא רוצה לשלוט ואני רוצה חופש. אז היא אומרת לי שהיא לא מוותרת עלי כי יש לי מה להציע, תכלס, אני עוד כוח עבודה שחבל להפסיד, בעיקר אחרי כל ההשקעה בקורס והכסף שהוצא עלי.

היא רוצה לעשות איתי מן חוזה ציפיות, הסכם הדדי, שבו כל החוקים יהיו לי ברורים, שלא יהיו עוד איהבנות.

ואני חושבת, כך פשוט תוכל לתפוס אותי על טעותי באותו צ'אנס אחרון לפני שאני עפה קיבינימאט או במילים שלה "לומר ביי ביי".

רק שלא תחפש עלי מידע באינטרנט עכשיו. אולי אתחיל לכתוב את הפוטים באנגלית? עד שמישהו יתרגם לה הכל כבר אסיים את שנת השירות.

אני חושבת שאני מדריכה נהדרת.

.

ממתי אני נהייתי סוס פרא, הילדה המרדנית והלא מרוסנת.

אז לקחתי 3 פעמים רצוף את חפית הגלולות בכדי להמנע מהמחזור. זה אמור להיות סבבהלגמרי ואפילו טוב לפוריות. גיליתי שהגלולות שלי, לאו דווקא. אני כבר למעלה משנה לא הלכתי לגניקולוג כמו שהייתי צריכה, כבר 3 פעמים, לבדיקה שגרתית.

עכשיו לפני 3 שבועות התחילו לי שלשולים שעוד לא הפסיקו. לפני שבועיים וחצי, באמצע חפיסת גלולות, התחיל לי דימום המחזור, והוא לא הפסיק עוד. ככה שגם שכל הרעיון של להפתר ממחזור הכה בי בפרצוץ, וגם, עליתי על זה לפתע, שאולי זה אינדקציה מעולה עכשיו שאני מדממת, כי מאזשהתחלתי לשלשל, הסקס לא היה בטוח, כי הגלולה כמובן לא נספגת. כנראה, שגם השלשול וגם הדימום הם תוצאה שלשינויים הורמונאליים,כנראה אשמתי- בגלל השימוש המיוחד בגלולות ללא התייעצות.

אני לא יודעת עם כאב הראש, הגרון,הצינון וכל מה שהיה לי בקיבה לכאורה קשורים גם הם.

אני לא יודעת אם הלחץ הנפשי נובע מהשינויים ההורמונאליים, או שהשינויים האלה גורמים ללחץ הנפשי.

אני חושבת, שזובכלל הביבה שמעודדת את פרצי הרגש והסטרס. אני כמעט יכולה להרגיש את הכימיכאים זורמים לי בדם, העצבנות שמטריפה אותי, מחיקה את עצמי עם מעט הדעת שיש לי מלהכות אנשים ללא יבה.

אוהבי סובל בגללהתפרצויות הזעם שלי.

טורטרתי המון. הפגישהעם טריאס הייתה מרגיעה. שיחררה קצת לחץ וכימיקאלים, בכיתי לא מעט. התגעגעתי.

כמו כן אני לא יודעת איך הייתי שורדת כל יום בלי אהובי.

שיתמוך בי כליום יגרום לי להרגיש,, אהובה מיוחדת, חכמה ויפה...

תודה לכל מי שאוהב אותי.

חייבת ללכת לישיבה

Freyja~

לו רק היה לי יותר זמן לכתוב.

כל-כך רציתי להתנשק הסילבסטר בחצות. נשיקה שנמשכת על שתי שנים. לא כי זה באמת משנה, אבל כי זה פשוט קונספט נחמד שיצא לי ליישם רק בשנה שעברה עם אהובי. אז חשבנו לרדת לעיר, לצפות בזיקוקים ממקום מבודד ולאחר מכן לבלות עם חברים. קיבלתי אישור מיוחד מהבוסית לישון אצלו, כמה שזה מגוחך. רק בתנאי שאבוא צלולה לעבודה למחרת. התקשרנו למסעדה נחמדה, להזמין מקום. אמרו שבגלל שזה הסילבסטר, זה יוצא 150 ש"ח מינימום לסועד - אבל! - יש גם מנות מיוחדות שאפשר להזמין ומקבלים כוס שמפניה על הבית. שאלתי אם אני יכולה להגיע בערך בשמונה לשעה-שעתיים ולא לשלם כל-כך הרבה. הם אמרו שלא, שזה ככה כל הערב וניסו לשכנע אותי להגיע בכל זאת בכך שאמרו שעם בקבוק יין כבר מגיעים למחיר, וניסיתי להסביר להם, שלא, אני לא מגיעה למחיר הזה... בקיצור, אכלנו בבית, ובסוף חשבנו לראות את הזיקוקים מהמלונות מהגג של הנאצי. הוא אמר שיתקשר כשיסיים לעבוד, בין 9 בערב ל- 10 וחצי. בר השאיר אותי עם הטלפון שלו בסלון לאחר שסיימתי לאכול ואמר לי לחכות שם. מסתבר שזה גם מה שביקש כשהסבתי את תשומת ליבו לריס שנפל. לאחר כמה דקות הגעתי לחדר, והספקתי לראות אותו מסדר את המיטה והוא נזף בי לא להכנס. חזרתי לסלון. כשקרא לי, החדר היה מסודר ומואר באור עמום של נרות, לצידי דרך שבכין למיטתו, עליה היו מפוזרים בשני פסים עלי כותרת מיובשים של ורדים לאורך המיטה ובמרכז זה ורדים יפייפה. הוא שם מוזיקה והחל להוריד בגדיו, ואני לאחר שמיהרתי לשירותים, הורדתי את שלי.

עשינו אהבה, והיה נפלא.

ואז נרדמנו. התעוררתי בחצות וחמש-עשרה דקות. מתוסכלת עד מאוד שמכל התכניות שלא היו לי, היחידה שממש רציתי לממש, הנשיקה בחצות, לא התבצעה, פיספסנו ברבע שעה. לאחר מכן התברר שהנאצי התקשר 3 פעמים והשאיר הודעה שהוא רצה לומר שאנחנו לא יכולים לבוא אליו. לא שמענו את כל זה, כיוון שהנייד שלו היה בסלון. כך קרה שפיספסתי את הסילבסטר.

בלי קשר. דילמה שמטרידה אותי הרבה זמן, שלא סיפרתי לאהובי.

יש את השרשרת שקיבלתי מטריאס, שסימלה אהבה וחיי נצח. אהובי קנה לי אחת אותנתית יותר, כי יע שאני רוצה, ושהשנייה עלולה להיות הסיבה לצלקות בין החזה שלי. אני הולכת עם זו של אהובי. הפעם היחידה שטריאס התאכזב, אולי איפשהו כעס והתעצב בגללי, הייתה הפעם בה ראה שאני לא עונדת את השרשרת שלו לטובת השרשרת מאהובי. שרשרת שהייתה סנטימנטאלית מעבר לגימיק הפנטסטי שעומד מאחוריה, מה שגם לי מהתחלה לרצות את השרשרת.

הוא ביקש ממני להוריד אותה.

לא עשיתי זאת, כי אז מה אני אומרת לאהובי?

מה אני אמורה לעשות?

ומה אני עונה לאנשים ששואלים אותי, מאיפה השרשרת? הייתה לשרשרת רעיון שעמד מאחוריה, שעתה כבר לא ממש קים. אני לא יכולה לתת את הקרדיט לטריאס על השרשרת עתה, כי אהובי ימצא זאת כעלבון, ומצד שני, אני גם לא יכולה לתת את הקרדיט לאהובי, כי אז כל הסנטימנטאליות בשרשרת המקורית שקיבלתי, הולכת לאיבוד. מה גם, שזו לא אותה שרשרת.

ומה עונים הורים לשניים, שאחד מתוך הילדים מת, כששואלים אותם, כמה ילדים יש להם?

היום ראיתי את האקסית של טריאס, זוהי בת-דודתי.

תחילה נדמה היה לי שהיא שומרת לי טינה. היא לא באה לתת לי נשיקת לחי כרגיל. סתם הייתה מופתעת לראות אותי. לאחר מכן מעט נדמה היה לי שהתעלמה ממה שאמרתי, ולבסוף התנהגה כרגיל.

היא הזכירה את חבר שלה. אני ידעתי על זה מזמן כבר, אם לא מטריאס, אז מהפייסבוק שלה, שם עידכנה על מערכת היחסים, פרסמה תמונות וקראה לאלבום, היא והבייב שלה.

אמא שאלה אותי בטלפון אם היא התנהגה אלי שונה, אמרתי שלא נראה לי. לא רציתי להכנס לזה. היא שאלה אם חבר שלה היה שם. אמרתי שלא. מה שכן, אמא לעולם לא טרחה לספר לי שיש לה חבר. נראה לי שזה איזשהו טריק שהיא ניסתה לעשות. אם היא תשאל - יש פייסבוק + בת-דודתי הזכירה אותו. 1+1...

אני חייבת לראות גניקולוג. כל חצי שנה בעיקרון, עם נטילת גלולות צריך לראות אחד ואני פיספסתי כבר שלושה. אני צריכה לברר אם את הגלולות הספציפיות שלי אני יכולה לקחת רצוף, אני צריכה לברר לגבי הכאבי בטן שהיו לי בבטן העליונה, קראתי משהו מפחיד בפתקית של התופעות לוואי לגבי סטטיסטיקה של בחורות שלוקחות את הכדורים ויש להן סרטן שפיר נדיר בכבד שעלול לגרום לדמום תוך בטני מסוכן ויש לדווח על כאב בטן בבטן העליונה שלא עובר תוך "זמן קצר" ואני לא בטוחה לגבי הזמן הקצר...

אני גם לא עשיתי אולטראסאונד תוך רחמי, כי כשהלכתי לעשות הייתי עם אמא שעוד חשבה שאני בתולה, אז האחיות היו נחמדות ועזו לי אחד חיצוני כדי שלא תגלה...

אני גם צריכה לקבל חיסון נגד סרטן צוואר הרחם. תכלס, זה לא נגד הסרטן, זה נגד וירוס שגורם לזה, ככה שזה לא מונע את זה, זה רק מקטין את הסיכון לזה.

בכל אופן, נחמד לי לא לקבל מחזור כבר 3 חודשים. לא, אני לא בהריון, אני פשוט לוקחת את הגלולות רצוף. עם רוב הגלולות זה לא רק בסדר, זה גם תורם לפוריות.

טוב, לגבי עבודה, לא בא לי לעדכן כרגע. זזתי להתקלח ולישון.

~Freyja

August 6^th, 2007

At last, I am officially a last-year-of-school student. We are allowed in the pub now.

It was Friday eve. I drank very little, moderately, just to feel loose, so I can dance as soon as I get in the pub, without feeling embarrassed (even-though I've not a reason to be), for my friends so called aren’t dancing yet. Being the attraction of the night, (food for the ego it is), the drunk Colombian danced with me, happily- with me only. The freaky shit was that he grabbed me extremely close towards him, so close that I could feel his boner through his pans. He said he is very horny (as if I didn't notice), always leaning himself closer towards me, as if to kiss me. I in return just smiled and leaned backwards a bit, avoiding his lips, enjoying the tease.

Then, with his hand that keeps holding me close to him, he slightly stroke under my skirt, and I flicked off his hand, telling him to stop. That was too much. However, it then got worse as he said he wants to give me this present, he wanted to eat my pussy; I told him that I don’t. He asked me why not and I told him, because I just don't…Why must I explain? He asked to go on; I obviously refused, for we are not together. Nevertheless, you try to talk sense to a drunken horny motherfucker. He tried to convince me to come to his room if I simply do not want to do stuff right over there (the dance-floor), despite the ridiculousness of the matter. I admitted I was horny but I am not foolish, no more. After many attempts, he gave up and left, simply disappeared. I enjoyed dancing though.

I went to check my cell-phone. There was a missed call from a number I couldn't recognize. I called back. The Ecuadorian lass answered. I asked her if she called and she said she hadn't. I asked her whether the Colombian did. She said he might have. Therefore, I called him. At first, there was no answer. When I called again, it hung on and then hung up. At third – he answered. I asked him where he was, and he said he has gone back to his place; then he hung-up. I was quite concerned. I went to his place, in order to check what is wrong with him. As I got in, I saw him lying dead-like on his bed, and the one who tried to hurt him, bounced up as if she just kissed the poor wasted lad. She said she wanted to goodbye him before he takes his leave, and that he is too wasted. I tried to talk to him, but for vain.

I returned to the pub, danced with R, (the same R friend of Pika). She told me she used to hate me, for being blond, for being a foxy lasso, for being talented and so on. I somehow knew something about it before, for I have many 'outside-friends' who are loyal to me and tell me all they know. It was quite shocking to hear it from her though. She said she doesn't longer do and that she really likes me, compared with many others she hates. She was sweet. She usually bites Pika all the time. Pika was not there though, sadly, so she decided to leave me with her signature on my arm and she bite me as hard as she could. When mum saw it the day after, she was all panicked. When I spoke the truth of its nature, dad laughed (*relieved*).

However, the night was still young for my liking, but it seemed to be at end. After some nice time with R, I told her I go home. I went to him though. I was concerned. He was asleep. I did a terrible mistake (what a lovely word By the way, think of it, a wrong take, miss-path, MIS-TAKE, mistake ^_^ ), for I woke him up stubbornly. As soon as he woke up, he started kissing me. I backed him off but he grabbed me and kept kissing. It was all so sudden. I remember many details vividly and yet the order of thins is lost in my head for it is...*sigh*, a rape attempt, in a way or another. He tried to hold down the shirt’s suspender and began kissing my breasts. I shoved him away by force and tried to talk to him, but all he spoke of was of how horny he was, and how sexy I am, (Important datum- there was a sleeping roommate in his apartment). He grabbed my underwear by force and pulled them off. I fought to keep them on my legs, I did not want to yell, I did not want the person beside to know. The Colombian did not seem to realize how hard I resisted. He shoved all his fingers in, and I pleaded him to stop “You’re hurting me!” I kept saying “Stop it!”.

Nevertheless, all he kept answering was “Eat it!” and then grabbed me by the hair to his cock. “Stop it! What is wrong with you?!” I said, “What is wrong with you?!!!” he shot back at me, and brought his dick to my lips. “I don’t want to! Leave me alone!”, “Why did you come?” he asked “you love me, and I want you to fuck you, oh aibs” he continued. “I came because I was concerned and because I was upset you were with her again like this!” I said. “No!” he argued “I wasn’t with her tonight!”, “Don’t lie to me, she kissed you! I saw” I claimed, “No” he demanded- “you know I only want you”! There was truth in his words, he was convinced, he was dead when she kissed him, but what could I do, other than talking to him?!  “Come on, I wanna fuck you” “Of course you do!” “I want to lick your pussy” “Stop this! This is madness!” I suggested. But he did it. I felt like slapping him, but I was foolish, I did not, “You are drunk!” “No, I’m not drunk anymore… come you will like it!” “You disgust me!” “You will like my dick, you will cry” “WHAT THE FUCK?!” “I made her cry!” “Who, the-one-who-tried-to-hurt-him?” “No…” “Ah, the Danish?” “Yeah”.

Eventually I broke free from his grasp, but when I was about to leave him with his shocked, offended, disappointed, angry, beastlike expression - - my so called friends were outside. I could not go out. I did not feel like having them knowing I was there. Someone got close. I quickly went into the shower-room. He came after me and closed the door. I marked him to remain silent. He leaned on the door, and I never saw his gaze this way ever before. It was not him. It was a beast. It was a fucking beast. Someone got into the apartment. He began to masturbate, looking at me like a maniac. I sought up a shaving knife to cut the window's net and take my leave from the window, but there was none there. “I want to give you a present,” he said calmly. “You gave me enough!” I said harshly. “You will like it”, he offered and without an early warning he leaned down and tried to kiss it as he tried to get my underpants off. “Back off!” “What’s wrong with you?!” he asked sincerely, then I realized how drunk he was and how stupid it was of me to wake him up. “I will slap you!” I warned. He begged me not to and said he will stop. I took the key of my house and used the edge of it to cut the net. He spoke shit.

Eventually, he convinced me to walk doorways, after he checked there was no one out there. He was frustrated for my leave-taking, and even as if insulted.

I called Silhouette many times. I needed his support. I text-messaged him to answer me- but didn't.

I went to sleep. The hungry lunatic gaze haunting me…

The day after, I saw him at lunch. He acted normally, as if nothing ever happened. I asked him how he felt and all he said was that he has a terrible hangover. It totally seemed so; his eyes were red and he looked bad. “You don’t remember anything do you…” I asked. From the sound of my voice, he understood there was something wrong. He first laughed and said he does not remember anything from last night, “Oh no…” he then said, he saw the look on my eyes. “I did something bad didn’t I” “Yes. You have” “How bad?” “Bad” “Bad bad, or just bad?” “Quite bad” I said, even though it was very bad. He started being concerned and showed curiosity.

We had a walk, so there won't be people around listening. I asked him what is the last thing he remembers. He said he remembers dancing at his own place (and that was before even going to the party…).

I began to tell from the beginning, the disco. His reply was of shame, embarrassment, disbelieve and unwillingness to hear anymore. I told him he heard nothing yet. As my story kept on, the worse he felt, “I don’t want to hear anymore” he said all the time; but he had to know it all, including why his window net is all torn-up. He apologized a hundred times and swore he should never drink himself again like this. For as long as he is here, he won’t drink at all, that is certain. He told me to hit him (but that would not change the past and I should not make him feel better now, I should let him eat himself). He told me I should have kicked him in the balls, slap him, shouldn’t have waken him up. Every time I recalled another detail, he covered his face with shame and apology, telling me I know he is not like that; I told him his gaze certainly was not him. He begged me to find a way to make up for this, said he is going to feel bad forever now.

How I wish to show him what happened the other night. He twisted as I told him how he hurt me by grabbing my hair and shoving his fingers… With disgust and terror in his amazed apologizing eyes, he wanted to disappear, vanish.

He kept asking why I woke him up, and knowing it was not my fault, he kept saying he would not drink again, and that I made him hate himself.

I could hardly look at his brown eyes then, recalling the lunatic gaze, and he could not look at mine, for he carried so much shame now.

Blame me for being a good person, too good perhaps, but I forgave him. I know he would never hurt me consciously.

He asked me later if mum would allow him to take me for a friendly meal before he leaves and as a tiny thing to symbolize the attempt of making it up for me. He wants to take me to eat seafood; he asked me what I would like to have...

06.08.2007

דיברתי עם silhouette והוא מפציר בי לדווח. רק פיקה והוא יודעים. הוא רוצה שאספר גם לחברה הטובה השנייה. אבל ההרגשה הרעה שהיא תגרום לי לחוש היא אותה סיבה שאני לא רוצה לדווח להורים שלי למשל. חוץ מזה שיש סיכוי שתדווח על זה בניגוד לרצוני.

אונס זה כשיש חדירה. ולזה לא הייתי נותנת לקרות. הייתי צורחת ומעירה את כולם מבחינתי, ושוברת לו את הביצים. אל תשאלו למה לא עשיתי את זה. ניסיתי לדבר בהגיון, בטעות.

הוא חושב שאני לא מבינה את חומרת המעשה. אני חושבת שהוא לא יודע מה המחיר שאני צריכה לשלם בשביל הצדק הזה.

אני בהתלבטות אחרי השיחה שלנו.

סיבות לדווח:

כי הבטחתי לאמא שאספר לה אם משהו כזה יקרה

כי מגיע לו על-פי החברה להיכנס לכלא

כי תמיד קיים סיכויי שיעשה זאת שוב, לאו דווקא לי

כי אני לא יכולה להסתכל לו בעיניים בלי לחטוף צמרמורת

כי יש לי בחילה שאני נזכרת בזה

 כי ההורים יעריכו את זה

כי זה מה שsilhouette  רוצה שאעשה

סיבות לשתוק:

כי הוא בכל זאת ידיד שלי

כי אבא עלול להכניס את עצמו לכלא על-ידי כך שיהרוג אותו במו ידיו

כי אז ההורים ידעו על כל השקרים הקטנים: מה שהיה לנו בהכחשה, השתייה, אחרי שהבטחתי, ישאלו לגבי אחרים

כי אצטרך להעלות אל פני השטח את כל העבר השחור הטמון פה בבלוג או משהו כזה

כי זה יגרום לי לאבד את הכבוד

כי לא אוכל להסתכל לאף אחד בעיניים

כי אז ההורים יגידו "אמרנו לך!" בנוגע אליו

כי אז אני לא אוכל יותר ללבוש חצי מהבגדים שלי, וכמובן לא חצאיות מיני

כי אז אני לא אוכל להסתובב במגורים שלהם

כי אז אני כבר לא אוכל להסתובב לבד בשום מקום

כי אז ההורים יהיו מאוכזבים מכל מה שעשיתי

כי אנשים יאשימו אותי

כי יתקעו בי מבטים

כי ההורים ישמשו בזה כתירוץ בכל צורה אפשרית

כי אני לא אוכל לפגוש אף אחד

כי אנשים ובעיקר ההורים ירחמו אלי ויתייחסו אלי כקורבן

כי לא אוכל להתמודד עם לספר את זה

כי זה ממש ידפוק לו את החיים

כי לא יהיו יותר מסיבות

כי אמא תכריח אותי ללכת למפגשים של נפגעות תקיפה מינית

אני בכל מקרה אומר לו שאני לא יכולה להסתכל לו בעיניים ושהוא עושה לי בחילה, ולפיכך שאני לא יכולה לסלוח לו.

אני לא בטוחה שתבינו מה הפואנטה פה. אבל זה דברים קטנים ומשחקי מחשבה שלא מדברים עליהם בקול רם. זה מגוחך אבל איתו אי אפשר לדבר כמו בן-אדם לבן-אדם. מתוקף היותי אישה מתפקידי להגדיל ראש בשיחה עם השוביניסט הפלצפן שאוהב לעשות פרובוקציות ולהיות באור הזרקורים.

הוא כל-כך טיפש. הוא רוצה שאני ארדוף אחריו, והוא פשוט לא מבין שזה לא יקרה. הוא מנסה בדרכים שונות ומטופשות להוכיח שגם אני כמו כל הנשים, נחותה יותר ממנו. הוא חושב שהוא יודע איך נשים חושבות ופועלות. באופן כללי הוא יודע. אני מקרה אנומאלי והוא יודע את זה. רק שהוא בכל זאת מנסה לגרום לי לשחק במשחק שלו. אין מצב. המשחק שלי יותר חביב. רק שכל המצב הזה טיפשי. אני בכל זאת צעד קדימה.

~Freyja

יש דברים מינורים, בלי ערך רומנטי או קלישאתי ניכר לעין, אולי רק קמעה, שפשוט עושים לי תחושה טובה, זיכרון מרומם שיכרון מחשבתי רגעי, משהו לייחל לו ולצפות לו.

הצורה בה מכחכח אהובי בגרונו, כחכוח כזה שלרוב בא לפני דיבור, אולי לפני עמדה בויכוח, או בזמן הקשבה ומילים שעומדות בקצה הלשון בונות עצמם לפני שנאמרות, המחשבה והמילה לפני הדיבור. כחכוך שאיננו צורמני, כחכוך משחרר, נמוך מעט. מין תמונה נעה קצרה שנשנית במחשבותיי וגורמת לי לחייך. 

ולאחרונה נחקק לי עוד דבר.

המבט בעיניו כאשר מנשק את ירכי ובוחן את תגובות גופי והבעת פני, המבט החושק, שרוצה לספק ולרצות, המבט החושני עם החיוך בעיניים, חיוך מעט ממזרי, אך אוהב ואכפתי, ניצוץ בוחן, ולשונו הרכה נעה כלפי מטה עם תנועה חלקה של כולו כלפי מטה. כמו בד משי, התמונה שלו מחליקה במורד גופי, מהחזה, אל הבטן והירך ועד כפות רגליי.

מדי פעם עוצם הוא את עיניו ומתרכז בנשיקה הרכה, נוצר את תמונתי בראשו לרגע, כשצווארי נמתח אחורנית, עיני נעצמות ואז מביטות בו באותו אופן שהוא, רק בצורה יותר כנועה, מעריכה ומודה ושפתיים שמתלבטות אם להיפתח לצלילי אנחה רכה או להינשך קלות.

אני רוצה לנשק אותו עכשיו.

למרות שהוא קורא פה, אני רוצה להתעלם מכך לגמרי. אני עוד מתלבטת אם לאפשר לו לקרוא או לא, כי אולי זה קצת יקבע אותי. למרות שאני מאמינה שכך או כך הוא יקרא.

יש לו נטייה לעקוב אחר הסקרנות לאחר הדחקת כל השלכה שעלולה לנבוע מכך. ואם אאסור עליו והוא יקרא זה סתם יוביל לסכסוך על אמון. למרות שזה טיפשי כי זה אומר שכך או כך זה קורה, זה פשוט שאם אני לא אוסרת ממנו זה רק מקרה תיאורטי.

אולי הוא יכול לומר לי מה דעתו בנושא, אם כבר פותחים הכל על השולחן.

בלי קשר, היינו עכשיו אני ואבא אצל השכנים החברים הטובים של ההורים שלי. אני לא יודעת איך ההורים שלי ולין לא שמים לב שקיי מסתכל עלי בצורה הזאת. חיוך שטוף זימה שכנראה להם נראה ידידותי למדי.

בעיקר אמא, שמתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית כבר שנים וכל הזמן קוראת מאמרים ומתעסקת בקורסים של זה ושומעת סיפורים ומטיפה לי באופן אינסופי ואומרת שבד"כ זה בא ממישהו קרוב שלא חושדים בו. איך היא לא שמה לב, היא שיכולה לזהות מה אנשים מרגישים וחושבים על-פי האינטואיציה שלה, על פי רגש. זו שתמיד משוויצה ביכולות שלה לקלוט אנשים... היא לא שמה לב למבטים שלו, היא מעולם לא שמה לב שבמסאז' שלו יש יותר ממסאז'.

אני כבר לא הולכת לטיפולים אצלו, לא מאז הפעם בה הוא התחיל לרעוד, וכששאלתי אותו למה הוא רועד הוא ענה שהוא לחוץ. הצטערתי שלא שאלתי למה הוא לחוץ. עד אז, במילים הוא הרעיף עלי רק דרך מסך המחשב.

מציק לי שאהובי כל הזמן מזכיר את העניין. יכולתי באותה מידה לא לספר לו וגם הוא היה כנראה מחבב אותו. הוא הרי נחמד וחביב.

מה שכן, אני לא מאמינה שהוא עושה את זה לעוד בנות. אני חושבת שהוא לא רוצה להסתכן והוא גם לא יעשה כלום לאחותי כמו שאהובי כל-כך חושש. היא לא כמוני, והוא גם בטח ימות עד אז. הוא מכיר אותי עוד הרבה לפני שנהייתי לנערה חיננית כל-כך, הוא תמיד היה נחמד בצורה ידידותית כמו שמצטייר בפני ההורים עד שנהייתי פחות תמימה והוא ידע שאבין ושלא יפוצץ לי בועה של תום.

רק בשנים האחרונות הוא ככה וגם אז הוא לא כופה את עצמו.

המראה שלי הוא מה שמדרבן. הוא רואה בי יותר מזה.

מובן שזה חולני, אני לא מצדיקה פה כלום בכלל. ברור שבאופן עקרוני אני אמורה לעצור את זה לחלוטין ולדווח אם הוא ממשיך. אני פשוט לא נותנת לו למשוך את זה למקום כזה. מי אני שאומר שזה חיוך תאוותי? בסך הכל חיוך רחב.

~Freyja