החיים בירוק

בין התאהבות במישהי שלא רוצה אותי לבין כמה ריבים ואבא

מאושפז,נמצא אני.

מצב די מבאס,אבל לפחות אני בבית עכשיו,ואבא מתאושש.

אין לי כל כך מוזה..וגם ככה כבר אף אחד לא ממש נכנס לפה...

יש לי תחושה שהפוסטים הבאים שלי יהיו ממש קצרים ותמציתיים.

את מתפלאת למה אני חושב שלא אכפת לכן ממני..

לא שמת לב כמה אני מיותר כשאתן ביחד?

לא שמת לב איך פעם הייתן נהנות ממני,והיום,בגלל שקשה לי,

אז אתן פחות מתייחסות כי אני פחות שמח?

אולי זה הגיוני בסופו של דבר שפער הגילאים בינינו יגרום

לכך שלא תצליחו להבין מה אני מרגיש באותו הרגע,

ולא תצליחו לעזור לי להרגיש יותר טוב,כי תחשבו שיהיה בסדר..

מאמי,

כל כך הרבה דברים הולכים בעוד חודש בגלל דבר אחד בלבד..

יש לי החלטה לקבל בקשר אלייך,ויש לי חודש לחשוב על זה,

אבל לא משנה כמה אני אחשוב על זה,בסופו של דבר את ההחלטה

הסופית אני אעשה רק בסופו של אותו החודש,כי גם ככה מספיק

שאני רואה אותך פעם אחת והראש שלי מתהפך..

מתישהו,בנקודה כלשהיא

במרחב החלל והזמן,חייב להיות יותר טוב..

אומרים שלכל סיר יש מחסה..

אני חושב שאני סיר שהדפנות שלו עקומות מידי..