עוד שריקה הנמשכת מספר שניות, עוד מספר דקות לברוח ל"מרחב המוגן" לפני ישמע הבום הגדול לאחריו כולם ינסו לברר אם כל קרוביהם בריאים ושלמים. כן זה היה ברור, היה ידוע שבסוף "הסדר" יחזור על כנו, הפחד של הילדים מללכת לבית הספר ללא אמא ואבא, הפחד של ההורים מלצאת אל מחוץ לבית לזמן ארוך, הפחד מעוד שריקה היכולה לנפץ חיים והפחד הכללי בו חיים כולם המשבש את שגרת היום. כן כולנו ידענו שזה מה שיקרה אבל איש לא עשה דבר, פשוט ברחנו בדמיוננו למחוזות אחרים בהם שורר שלום "מזרח תיכון חדש", ואולי סתם דימינו עצמנו לאזרחי ארה"ב שם המדינה שומרת על בטחון אזרחיה. ואולי במחשבה שנייה אם נאמין לדברי הממשלה, אולי באמת הפחד הוא רק בדמיוננו. הרי הפחד הוא סימן לחולשה מאמינים בממשלה (כן הם נאחזים בביטחון בעיקרון ההישרדות) ולכן אין דבר כזה. מה פתאום פחד?! אתם לא רואים הם חיים רגיל הולכים לבית הספר, לעבודה ואפילו ביום הבחירות הם השתתפו כמו כולם והצביעו בקלפיות?! רקטה אחת או שניים לא מפחדים אותנו. אנחנו מדינת ישראל עם הצבא החזק שאינה חוששת מכלום.  

אז אולי באמת אנו ממציאים לעצמנו כי הילד מסרב לישון בלילה פן ישמע שריקה, אולי אנחנו חיים באזור שנדבק באיזו מחלה סמויה מן העין הגורמת לנו לפחד ולחשוש מכל בום. הרי התקשורת והממשלה כמעט ואינם מתייחסים, כנראה שהם באמת יודעים משהו שאנחנו לא. ולא רק הם, גם שאר אזרחי המדינה לא מראים סימן של הזדהות כלשהיא, לאיש זה פשוט לא מפריע הכול רגיל. כנראה אנחנו החיים באזור זה באמת "מופרעים" ל מבינים שהכול בסדר ואנחנו סתם חוששים מפני ההולך לבוא.

הרי אין סיבה אחת הגיונית שה"אחים" שלנו מתל אביב, ירושלים רעננה ועוד מקומות, שעברו את אותו תהליך חיברות כמונו אינם חשים הזדהות עימנו ולא עושים דבר וחצי דבר על מנת לתמוך בנו. אם הם לא עושים משהו אז מה הפלא שכולם לא עושים, כנראה שאנחנו באמת "חיים בסרט", אמנם לא מצחיק אבל עדיין "סרט" ולא במציאות. מתי נתעורר? מתי נבין שבמדינה הזאת יש החיים "בסרט" כמונו ויש החיים "בסרט" אחר לגמרי. לא כולם באמת שווים, ולא נכונים המשפטים המפוזרים על ידי נבחרי הציבור שלנו כדוגמת "דין נצרים כדין תל אביב" או כדוגמת "כל ישראל אחים". אולי נתפקח סוף סוף ונבין כי אנו צרכים ראשית להתעורר מ"הסרט" בו אנו חיים ובכך ירווח לכולם במדינה ההזויה הזאת. כך לא נפריע לאף אחד, מהאזרח הקטן בתל אביב ועד ראש הממשלה. כך לא נתלה תקוות שאוו בכל מיני גורמים שאינם נשלטים כי יעזרו לנו, אלא פשוט נשלוט בחיינו ונבין שאנו אשמים במצב אליו נקלענו.

נ.ב

אם אתם חושבים שישנה אפשרות אחרת מלבד חיים בסרט, אז נסו להעביר אותה לכמה שיותר גורמים. מספיק רק במשפט קצר בכל פתיחה של בלוג, טור או משהו דומה. פשוט לכתוב משפט המתחיל במילים "הם לא חיים בסרט הם..........(תשלימו לבד)"